פרוטוקול מס' 322 מישיבת ועדת הכלכלה בדבר הסדרת השימוש באופניים חשמליים 21/7/14

הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 322

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ג בתמוז התשע"ד (21 ביולי 2014), שעה 11:00

סדר היום:

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר הסדרת השימוש באופניים חשמליים, בהשתתפות מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מר עוזי יצחקי

נכחו:

חברי הוועדה:

אבישי ברוורמן – היו"ר

מיכל רוזין – מ"מ היו"ר

יצחק וקנין

דוד צור

בועז טופורובסקי

מוזמנים:

עוזי יצחקי	–	המנהל הכללי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
שי סופר	–	המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
שרית זוכוביצקי-אור	–	לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
אבנר פלור	–	סמנכ"ל בכיר מינהל תנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
בנימין פרישר	–	יועץ-אגף תכנון תחבורתי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ברק טייכמן	–	עוזר מנכ"ל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
עמי רוטמן	–	יועץ משפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
סנדרה אסל	–	מנהלת תחום פניות הציבור, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
מרב רפאלי	–	רשות לאומית לבטיחות בדרכים
ניר ברטל	–	מחלקת ביטוח כללי באגף שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר
צליל רביד	–	צוות ביטוחי רכוש אגף שוק ההון, משרד האוצר
זמר בלונדהיים	–	משפטן, משרד המשפטים
דרור וגשל	–	עוזר ראשי, משרד המשפטים
ליאנה מגד	–	משרד המשפטים
יפעת רוה	–	משרד המשפטים
חיים אמיגה	–	עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
שרית פיליפסון	–	ראש מדור תביעות באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים
עמוס צעאדה	–	חוליית תעבורה באגף התנועה, המשרד לביטחון פנים
ג'ורג' קיווקריאן	–	עוזר יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים
סימונה זילבר	–	ראש תחום ייעוץ וחקיקה, את"ן משטרה,  המשרד לביטחון פנים
איילת דיטל	–	אגף תעשיות, המשרד להגנת הסביבה
אלי דלאל	–	סגן ראש העיר נתניה, מרכז השלטון המקומי
יוחאי וג'ימה	–	ראש מנהל ביטחון וחירום, מרכז השלטון המקומי
אשר בן שושן	–	מנהל הרשות לתחבורה תנועה וחניה בעריית ת"א, עיריית תל אביב-יפו
יואב ירדני	–	מנהל הפיקוח העירוני, עיריית תל אביב-יפו
מיטל להבי	–	סגנית ראש העיר, עיריית תל אביב-יפו
אסף אלפסי	–	ראש ענף רכב וחלפים, מכון התקנים
מוטי חלפון	–	ראש מדור רכב, מכון התקנים
יסמין הרמן	–	מנהלת תחום ענפי, איגוד לשכות המסחר
שי אלט	–	חטיבת האופניים, איגוד לשכות המסחר
אביטל אפל-פנקס	–	מנהלת תחום מדיניות ציבורית, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים
גלית גלעד	–	מנהלת אגף ממשל ומדיניות ציבורית, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים
אסף אגמון	–	מנכ"ל יוניברסל מוביליטי טכנולוג'י, יבואני ומשווקי אופניים חשמליים
גדי מינץ	–	מייצג פורום יבואני אופניים
יובל גינסברג	–	מנהל שי מוצרי איכות בע"מ, יבואני ומשווקי אופניים חשמליים
אייל ברהמס	–	מנכ"ל ובעלים מצמן את מרוץ מילניום, יבואני ומשווקי אופניים חשמליים
יותם אבירם	–	סמנכ"ל  מכירות, מטרו מוטור, יבואני ומשווקי אופניים חשמליים
דובי בופמן	–	מנכ"ל מטרו סייקל, יבואני ומשווקי אופניים חשמליים
יותם אביזוהר	–	מנכ"ל ישראל בשביל אופניים
ערן שחורי	–	רכז פעילות 'רוכבים לעבודה', ישראל בשביל אופניים
שמואל מלכיס	–	מנהל מחלקה כלכלית, איגוד חברות הביטוח
מרדכי פדר	–	יו"ר ארגון מתונה
יניב יעקב	–	מנהל תחום מדיניות ציבורית, עמותת אור ירוק
דן קדרון	–	עמותת אור ירוק
יחיאל מונטג	–	מנכ"ל עיניים בדרכים
יעקב אדלר	–	חבר הנהלה, אנשים באדום
אילנה שינדלר	–	מנהלת מחלקת תביעות, הפול - תאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה
שרון סלטו	–	סגנית מנהלת מחלקת תביעות, הפול - תאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה
אורן תבור	–	רופא בכיר חדר מיון ילדים, מרכז רפואי איכילוב
עופר שנקר	–	עו"ד המומחה בדיני ביטוח
חגית אוריין	–	מנהלת ומייצגת קהילת הולכי הרגל, מחזירים את מדרכות ת"א להולכי הרגל
כרמית אבישר	–	מנהל רגולציה, קוקה קולה
מורן צוקרמן הלפרין	–	אם לילדה שנפגעה קשה בתאונה מרוכב אופניים ופעילה בנושא
דניאל קורץ	–	קצין בטיחות בתעבורה, החברה המרכזית למשקאות, קוקה קולה, מפעילים מפיצים הממונעים באופניים חשמליות
יהודה בר אור	–	יו"ר איגוד המוניות
דני קדרון	–	יו"ר ועדת ביקורת, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים
גידי זאגא	–	לוביסט, מייצג יבואני רכב דו-גלגלי
אביגיל עמית	–	לוביסטית, חב' "אימפקט"

ייעוץ משפטי:

אתי בנדלר

אביגל כספי

מנהל/ת הוועדה:

לאה ורון

רישום פרלמנטרי:

רויטל יפרח

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2013, בדבר הסדרת השימוש באופניים חשמליים
בהשתתפות מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מר עוזי יצחקי

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי, חבר הכנסת טופורובסקי, מנכ"ל משרד התחבורה, מכובדי כולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה בנושא האופניים החשמליים, במיוחד בערים הגדולות, וסגנית ראש עיריית תל-אביב אתנו פה, ותל-אביב המובילה.

לאחר שהועלו התקנות, אני פניתי לנציגי משרד התחבורה והסמנכ"ל הבכיר אבנר פלור נמצא פה, עורכת דין זוכוביצקי וכל האחרים, שבתקנות שהוגשו בזמנו לא היתה התייחסות ל"ג'ונגל" הזה שנוצר, שאנשים נוסעים באופניים החשמליים בכבישים, במדרכות ופוגעים, גורמים נזקים אדירים למרות שהמשרד לביטחון פנים, משרד המשטרה, בדרך כלל במספרים נמוכים, באו אלינו נציגי האזרחים ואני אתן למר אורן תבור מבית החולים לילדים "דנה" לומר את דבריו. השכיחות של תאונות מאד גבוהה ובקיצור, זאת הפקרות טוטאלית. אנחנו רוצים כמה שיותר ירוק בישראל וכמובן שתל-אביב מובילה בנושא של האופניים ותהיה ירוקה אבל אנחנו רוצים שאנשים ייסעו בבטיחות, הולכי הרגל ילכו בבטיחות וכרגע, כמו שאמרתי, זה "ג'ונגל".

הסוגיות שביקשתי להתייחסות היו לגבי גיל הרוכבים, 14 או 16, נסיעה על הכביש או על המדרכה, האכיפה, הקסדות, הביטוח וכמובן גם הקורקינטים.

אני שמח שמשרד התחבורה התקדם. הבוקר היתה לנו גם ישיבה, בשמונה וחצי בבוקר, עם המנכ"ל עוזי יצחקי אבל עוזי, לפני שאתה תתייחס להתקדמות המשמעותית שהתקדמתם כבר כדי לדווח ולחשוב יחד איך מביאים את זה למהירות עוד יותר גבוהה, אני מבקש מדוקטור אורן תבור מבית החולים לילדים "דנה", כי הדיווחים שאני קיבלתי הם מאד קשים ולכן, דוקטור אורן תבור, בבקשה. תציג את עצמך ותספר לנו מה אתה חווה עם התופעה שנראתה  כברוכה, וחלקה הופכת לקללה, של התופעה הנוכחית של האופניים החשמליים. בבקשה.

אורן תבור:

אני עובד בתור רופא אחראי בחדר מיון ילדים ב"איכילוב", שזה חדר המיון היחיד לילדים בתל-אביב, אז אנחנו רואים את הרוב הגדול של הטראומות שקורות בעיר. התחושה שלנו היא שבשנים האחרונות יש כל הזמן עליה במספר הנפגעים, גם כרוכבים וגם כהולכי רגל מרכבים חשמליים, גם קורקינטים וגם אופניים. אין לנו רישום מדויק של המספרים כי הטפסים שלנו לא היו בנויים לזה כי לא נערכנו לזה מבעוד מועד אבל התחושה היא, ועל זה גם דיברתי עם רופאים אחרים במיון, שכל יום אנחנו רואים בסביבות פצוע אחד לפחות. יש ימים שאנחנו רואים יותר מפצוע אחד עם פציעות שנעות בין קלות, שזה שברים וחתכים וקשות, שזה טיפול נמרץ וגם כאלה היו לנו. רוב הפצועים הם הרוכבים דווקא אבל בערך שליש או רבע הם הולכי הרגל. - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אתה יכול אולי לאפיין מי הם הולכי הרגל והרוכבים? איזה גילאים?

אורן תבור:

- - אז הרוכבים, זה כאלה שקיבלו רכבים מתחת לגיל אחריות מינימאלית, ילדים בני 8,9,11, שההורים נותנים להם אופניים לבית הספר והם שמים אוזניות ושומעים את השירים שלהם ולגמרי לא יודעים מה הם עושים ואיזה רכב יש להם בידיים. לפעמים זה גם רכבים מאד מהירים שמגיעים גם למעל 30 קמ"ש על מדרכה ואז, קורה להם מה שצפוי – או שהם נכנסים למעבר חצייה בלי לשים לב או מאבדים שליטה ונמרחים על משהו או שהם "צדים" בדרך סבתות חסרות ישע או אנשים שמתקשים ללכת או תינוקות ועגלות, שהם גם חסרי ישע... סליחה על הביטוי.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אני אומר עוד פעם שאנחנו מקבלים כל כך הרבה והרופאים מקבלים ואנחנו רואים שזה גם ילדים וגם מבוגרים ולכן, הגיע הזמן לעשות לזה סדר, וועדת הכלכלה תעשה לזה סדר באמצעות משרד התחבורה שעושה סדר. עוזי, תודה שהתקדמתם. דווח לנו.

אתי בנדלר:

אם אפשר לשאול: יש לך, דוקטור תבור, הערכה לגבי כמות הפגיעות כתוצאה מהיתקלות או תאונה עצמית באופניים חשמליים לעומת אופניים רגילים?

אורן תבור:

אנחנו רואים הרבה יותר אופניים חשמליים. עוד פעם, אין לנו מספרים מדויקים, לצערנו. היינו מאד שמחים שיהיו לנו אבל אנחנו רוב הימים אנחנו לא רואים פגיעות של אופניים רגילים, ואופניים חשמליים או קורקינטים חשמליים זה עניין יומיומי.

אתי בנדלר:

הבנתי.

גלית גלעד:

אני מארגון "בטרם". אנחנו יודעים שמדי שנה מתאשפזים מעל ל-800 ילדים כתוצאה מתאונות אופניים. - -

אתי בנדלר:

אופניים או אופניים חשמליים?

גלית גלעד:

אין כרגע חלוקה - -

אתי בנדלר:

אין חלוקה בין אלה לבין אלה?

גלית גלעד:

- - ולמעלה מ-50% מהילדים שנפגעים בתאונות אופניים הם בין הגילאים 10-14. אלה הנתונים - -

אתי בנדלר:

למעלה מכמה?

גלית גלעד:

למעלה מ-50% מפגיעות האופניים הם ילדים בגילאים בין 10 ל-14.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אני מודה לך. מה שאני אעשה, מכיוון שאנחנו נסיים פה את הישיבה ב-13:00, אנחנו נגמור את כל הדיווח וכל הדברים ונראה איך אנחנו מתקדמים בכל הנושאים, גם בחקיקה וכל הדברים שצריכים בתקנות. אני אתן רשות דיבור לאלה שנרשמו אבל אני מבקש שכל אחד יצמצם כי חלק מהדברים כבר נאמרו אז לא יותר משתי דקות, ובמקרה שזה כל כך קשה – שלוש דקות.

נרשמו מספר אנשים. ברוכה הבאה חברת הכנסת מיכל רוזין. מורן צוקרמן הלפרין היא אמא לילדה שרוכב אופניים שבר את הגולגולת בנמל תל-אביב. בבקשה גברתי. מה שלומה?

מורן צוקרמן הלפרין:

עברו שלוש שנים. הסוף שלנו הוא סוף טוב בזכות אנשים מהמחלקה הנוירו-כירורגית בבית החולים "דנה". עברו שלוש שנים, הילי היום בסדר גמור, הבת שלי, בת שמונה. יש לה חסר בגולגולת שילווה אותה כל חייה - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

היא היתה בת חמש אז.

מורן צוקרמן הלפרין:

- - היא היתה בת חמש. הייתי פה כבר בכמה ועדות כלכלה אז אולי אני קצת ממחזרת את עצמי אבל אני אספר שאנחנו היום תושבי רעננה, ומדי פעם בימי שישי נהגנו לפקוד את נמל תל-אביב וליהנות ממה שהעיר מציעה. באחת הפעמים, זה היה יום שישי בערב, סוף מאי, הנמל היה מאד עמוס ואני ביליתי עם הילדים. הלכנו להנאתנו בשביל בנמל. משום מקום הגיח רוכב אופניים לא חשמליים, - -

אתי בנדלר:

לא חשמליים?

מורן צוקרמן הלפרין:

לא חשמליים. - - בחור בן 30, הוא רכב על אופניים במהירות עצומה. היא היתה ממש במרחק של סנטימטרים ממני, אני ראיתי שזה עומד לקרות ולא יכולתי לעשות כלום כי לא הגעתי. הוא פגע בה מאד חזק. הוא הרים אותה איזה מטר וחצי לגובה, היא נחתה על הראש על האספלט, אני שמעתי את הגולגולת מתרסקת וטסנו ל"איכילוב". היא נכנסה לניתוח ראש מידי. עברנו שלושה חודשים מאד מאד קשים, שאותי זה ממש פירק. היום היא בסדר, וזה מה שחשוב אבל אני נשבעתי לעצמי שביום שאני אראה שהיא בסדר ואני אאסוף כוחות, אני לא אשקוט עד שהולכי הרגל לא יחזרו ללכת בשלום על המדרכות. בינתיים פתחתי קבוצת פייסבוק ואני מופיעה הרבה מאד בתקשורת, אני אשת תקשורת בעצמי. פונים אלי כל שבוע בממוצע בין אדם לשניים, עם תמונות מזעזעות. אני יום אחד אעשה מצגת עם סרט כדי שתראו לאיזה פגיעות קשות אנשים מגיעים, בין אם זקנים שמרסקים אגן. בגיל השלישי ריסוק אגן, המשמעות של זה היא הזדקנות מאד מהירה, שלא לומר מוות. בגיל הצעיר ילדים מרסקים גולגולות גם מאופניים חשמליים וגם מאופניים רגילים והגיעו למצבים מאד קשים. אנחנו מדינה בעידן של מלחמה, אני יכולה להגיד שאנחנו מדינה שמייצרת גם ככה המון נכים בקרב. זה לא הגיוני שנייצר נכים, פשוט אנשים שהולכים לתומם על מדרכה.

אני בעד רוכבי אופניים. אני חושבת שאנחנו חייבים להיות מדינה יותר ירוקה, אין מנוס. כמות הרכבים שמתרבה על הכביש כל שנה היא באמת גדלה לעין שיעור אבל פשוט צריך לעשות שבילים לאופניים על הכביש. זה מאד פשוט, זה אפילו לא עולה הרבה כסף. זה לקחת נתיב בכבישים ראשיים, שאנשים יעמדו יותר בפקקים או ייסעו באוטובוסים אבל רוכבי אופניים ינהגו על הכביש ולא על המדרכה. אי אפשר לעשות שבילים על המדרכה, בכל ארץ מתוקנת זה לא קורה. יש הפרדה מפלסית בין שבילי אופניים לשבילי מדרכה. אגב, באמסטרדם, שזאת העיר הכי נאורה בתחום, את האופניים החשמליים הוציאו עכשיו משבילי האופניים התקניים שהם על הכביש, הוציאו אותם לכביש והם מחויבים להיות עם רישיון כמו לאופנוע ולנסוע עם קסדה כמו של אופנוע, וזה בכלל לא כלי שמשרת נערים. זה כלי שמשרת אנשים מבוגרים שנוסעים לעבודה שלהם. אז החזון שחולדאי בא אתו, שהוא באמת חזון יפה, בסופו של דבר נתקל פה במציאות מאד מורכבת שאי אפשר לעצום עיניים ולהתעלם ממנה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

מורן, אני מאד מודה לך ואני שמח שגם הבת שלך בסדר. אמרת את כל הדברים, שכשאני קיבלתי את התקנות לפני מספר חודשים, פתאום הבנתי לאור הפגיעות של אנשים כמוך, שזה לא יכול להיות ולכן, יעשה סדר. תודה רבה.

מורן צוקרמן הלפרין:

תודה רבה לך. ממש תודה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

עמותת "אור ירוק", יניב יעקב.

יניב יעקב:

בוקר טוב. אני רוצה לפתוח בתודה גדולה ובברכות ליו"ר הוועדה. אנחנו מלווים את הנושא הזה שנמשך כבר למעלה משלוש שנים, ואני חושב שבלי ההתערבות שלך ובלי הלחץ שאתה הצבת פה, הנושא לא היה מקודם בצורה הזאת ולא היה מגיע לפתרון שאנחנו רואים.

דבר נוסף שחשוב להתייחס אליו – אתה ציינת שקיים "ג'ונגל" בנושא ושנעשתה הפקרות בנושא והנושא נמשך בפן של הקורקינטים, שכיום אנחנו מסדירים את נושא האופניים החשמליים אבל חייבים להציב לוח זמנים ברור וחד-משמעי, שאני גם מקווה ואשמח אם הוועדה תוכל לעקוב אחרי זה, להסדרה מלאה של כל נושא הכלים הדו-גלגליים החשמליים ובראשם הקורקינטים, שכרגע הנושא עדין פרוץ.

נושא נוסף שצריך לבחון ולהסדיר אותו באופן ברור זה נושא האכיפה. מהתקנות והמסמכים שהוגשו על ידי משרד התחבורה יש התייחסות לזה שהאכיפה בנושא היא באחריות המשטרה, וכמובן יש אחריות של משרד הכלכלה ומשרד התחבורה בפן של הכלים עצמם. צריך שיהיה ברור איך זה נעשה ועל ידי מי.

אני אסיים בנושא של נתונים שהוצגו כאן, בוועדה, על ידי פרופסור קובי פלג ממכון "גרטנר", שהצביעו למעשה על עליה של 360% במספר הנפגעים ביחס לשנה שעברה. דבר שמראה כמה אנחנו צריכים את ההצעה הזאת, וכמה חשוב להסדיר את הנושא כדי שנוכל לעצור את כמות ההיפגעות בנושא.

נקודה אחרונה – יש לנו כאן אפשרות לקדם את נושא הרכיבה על אופניים. זה דבר חשוב, זה דבר ירוק, זה דבר שחייבים לתמוך בו אם זה בשבילים ואם זה בכל צורה אחרת אבל זה חייב להיעשות תוך כדי שמירה על ביטחון הרוכבים וכלל משתמשי הדרך.

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה יניב. עורכת הדין גלית גלעד מארגון "בטרם", את כבר דיברת. את רוצה עוד שתי דקות, אם יש משהו להוסיף כי אנחנו דיברנו גם בפעם שעברה ואנחנו רוצים להתקדם.

גלית גלעד:

נכון. ארגון "בטרם" מאד מקדם את הנושא ומכבד ומברך גם את משרד התחבורה וגם את הוועדה על הקידום של הנושא. את הנתונים נתנו ואנחנו חושפים יותר ויותר נתונים גם במבצעים מלחמתיים במדינת ישראל הילדים נפגעים כל יום. המצב שהיה עד עכשיו לא היה מצב תקין והחקיקה חייבת להתקדם.

אנחנו מסכימים להצעה של משרד התחבורה שגיל 14 הוא גיל מתאים לרכיבה על אופניים חשמליים לפי התקן אבל אנחנו חושבים שצריך לשים דגש גם על הסעיף שמדבר על כך שבין הגילאים 14-16 הילדים יצטרכו לרכב רק על שבילי אופניים ולא על הכביש ולא על המדרכה. כאן חשוב מאד שההורים יהיו מודעים לסייג הזה. אנחנו מקבלים בברכה את ההצעה למדבקה על האופניים - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

את יודעת, אנחנו מדברים עכשיו על דברים כלליים ואת מקדימה, כדי שמר יצחקי יגיד את הדברים.

גלית גלעד:

- - דבר אחרון שברצוני להגיד: כדי שההורים ייקחו אחריות והחקיקה תהיה אפקטיבית, צריך ללוות את הנושא הזה גם בקמפיין הסברה וגם בתכניות חינוכיות. צריך ללמד את הילדים מיומנויות רכיבה והיום זה לא נעשה. במדינות אחרות, שלא צריך תקינה, הילדים פשוט יודעים איך לרכב וגם מכירים את תקנות התעבורה. אני חושבת שזה שלב שצריך לתקן.

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה. יותם אביזוהר, מנכ"ל "ישראל בשביל אופניים".

יותם אביזוהר:

שוב, אני מצטרף לברכות ותודה על הדיון החשוב הזה. אני חושב שכשמדברים על אופניים חשמליים, דבר ראשון צריכים לראות מה קורה בעולם. בעולם נושא האופניים החשמליים הוא מאד פופולארי. בשנת 2012 נמכרו מעל 30 מיליון זוגות אופניים חשמליים. הצפי לשנת 2020 הוא מעל 50 מיליון זוגות אופניים. אנחנו לא לבד, אנחנו חלק מציבור גדול שמזהה שאופניים חשמליים ואופניים בכלל הוא כלי תחבורה מאד יעיל, מאד אפקטיבי ומאד מהיר ושוב, גם מאד מסוכן אם לא נותנים את הסייגים המתאימים.

את הנושא של האופניים החשמליים, שוב, הדיון הזה נעשה כמה שנים מאוחר יותר כי יש לנו פה המון העתקים לכל הגופים הרלוונטיים שבהם חזרנו והתרענו שהולכת להיות פה קטסטרופה בגלל שהנושא הזה לא מוסדר כמו שצריך. אני מקווה שהתקנות שיאושרו היום באמת יעשו סדר. - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אנחנו נתקדם ונמשיך הלאה. אני מאד מודה לך.

יותם אביזוהר:

אבל יש לנו עוד מספר המלצות קצר: 1. נושא של אכיפה של החוק עדין לא פתור. אנחנו כן מצטרפים להצעה לתת סמכויות לפקחים עירוניים כי אנחנו לא בטוחים שהנושא הזה בראש סדר העדיפויות של משטרת ישראל. אנחנו חושבים שבמקביל לאכיפה, אולי לפניה, צריכים לצאת בקמפיין כי לדעתנו, חלק מהבעיה היא בורות וחוסר ידיעה של החוק לא רק על ידי הרוכבים וגם חלק גדול מרוכבי המדרכות, הם פשוט לא מודעים לזה שזה לא המקום שלהם אלא גם על ידי נהגים, שלא מבינים שהמקום של רוכבי אופניים במידה רבה על הכביש, והכביש היום הוא אזור לא בטוח לרוכבי אופניים וזה משהו שצריך לשפר גם על ידי אכיפה כלפי נהגים וגם כהרתעה.

אנחנו חושבים שכל הנושא הזה צריך להיכנס לבתי הספר בצורה הרבה יותר משמעותית. ככה זה נעשה בהולנד ואנחנו בפירוש רואים תוצאות. אנחנו חושבים שכל הנושא של אזורי מיתון תנועה בערים, נושא שכמעט לא מיושם בישראל, צריך לקבל תעדוף. כל הנושא של תשתיות, שהוא מאד לוקה בחסר, תשתיות בטוחות לרוכבי אופניים, ותל-אביב היא עיר מיוחדת מהבחינה הזאת שכן יש חשיבה והשקעה. יש עוד מספר ערים מצומצם אבל ברוב הערים בישראל יש מספר חד-ספרתי של שבילי אופניים. אין באמת מקום בטוח לרוכבים.

והערה אחרונה – כשאנחנו מדברים על אופניים חשמליים, צריכים להבחין בין אופניים חשמליים, ה"פדאל אקס", אופניים עם מנוע עזר, שהם נכנסים בעולם לקטגוריה של אופניים חשמליים ל"אי-בייקס", שמבחינת הרבה מאד מדינות וגם מבחינתנו זה בכלל לא אופניים. זה אופנועים חשמליים ובוודאי שאין להם מקום על המדרכה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה. מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל-אביב. אנחנו ניתן תכף לעוזי להציג את הדברים לסעיפים שהתייחסו פה אבל התייחסות כללית.

מיטל להבי:

התייחסות כללית: קודם כל, אני מאד מברכת על הדיון הזה, הוא נחוץ מאין כמותו. אצלי התקיים גם דיון על כל נושא האופניים. תל-אביב אכן מובילה בתשתיות אבל גם עיר שמובילה בתשתיות לא יכולה לפתור את הכל דרך התשתיות. תשתיות, באופן טבעי, יקרות והקצב שלהן יותר איטי למרות כל הקומפלימנטים שאנחנו מקבלים.

אני רואה שהתקנות מדברות על איזה סוג בצורה רחבה. ה"איפה" פחות ברור בעיני, ואנחנו נצטרך להגדיר אותו בצורה מאד ממשית. אני חושבת שהנושא של הגילאים, גיל 14 הוא אות מתה - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אנחנו נדבר על זה.

מיטל להבי:

אוקי. - - האכיפה - כשאנחנו נדבר על אכיפה, אני מבינה מהמסמך של המנכ"ל שאכיפה צריכה לעבור חקיקה. הייתי רוצה, ככל שניתן, שבנושאים מסוימים נעבוד במקביל ולא בטור. גם אם אנחנו לא יודעים עדין מה אוכפים, כבר להתחיל לקדם את האכיפה. אני חושבת שאכיפה לפקחי עירייה צריכה להיות על כל מה שנוסע על המדרכה, בין אם זה אופנוע ובין אם זה ממונע דו-גלגלי או בין אם זה דו-גלגלי לא ממונע. אם נותנים לנו את זכות האכיפה, תנו לנו את המקום שבו יש לנו זכות אכיפה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה רבה. חגית אוריין, בבקשה.

חגית אוריין:

הייתי במספר ישיבות, ושמעתי והעברתי לעוזר שלך, איתמר, המלצות וטחנו את הנושא לפני ולפנים. אני רוצה להתמקד בנושא של הולכי הרגל. מיטל נגעה בנקודה שאין אכיפה. כל התקנות שפה מדברות על האופניים ועל הרוכבים. כל עוד אין אכיפה, לא של המשטרה, לא של המדינה ושל הרשויות, לא משנה איזו הגבלת גיל תרשמו פה, איזו מהירות, איזה נפח מנוע, שום דבר לא יהיה שווה כל עוד אין אכיפה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

ברור. תודה. ברור לנו שנושא האכיפה, אנחנו ישבנו פה קודם על נושא הגז ונושאים אחרים. אין שום משמעות. ישראל אלופה בחקיקה אבל מה זה חשוב אם מחוקקים ואין אכיפה? ולכן, עוזי יתייחס לנושא האכיפה, וצריך לוודא כי אחרת זה ברכה לבטלה.

מרדכי פדר, יושב ראש "מתונה".

מרדכי פדר:

שלום אדוני היושב ראש, אני, לעומת רוב הדוברים שקדמו לי, מאד מאוכזב מהתוצר שמונח על שולחן הוועדה. - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

ההצעה לא מספיקה מבחינתך. אתה תרצה לחזק אותה? באיזה תחומים?

מרדכי פדר:

בדיוק. למשל, אנחנו שמנו לב שאין הגדרה של המילה "אופניים" לא בתקנות ולא בפקודה. לעומת זאת, זה מופיע 52 פעמים בתקנות. אז אנחנו הולכים עכשיו לאשר תקנות על אופניים בלי להגדיר מה זה אופניים בכלל.

דבר שני, אנחנו חושבים שאישור התקנות האלה יביא לסיכול כל אפשרות עתידית לאכיפה בגלל שהשוטר לא יוכל להפריד בין אופניים חשמליים ה"אי-בייקס" לבין ה"פדאל אקס" מה שרוצים לעשות פה, שאחד אפשר והשני לא אפשרי. זה יסכל כל אפשרות עתידי לאכיפה. - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה. תכף נתייחס לזה באכיפה, נקודה יפה, אנחנו נתייחס.

מרדכי פדר:

אנחנו מבקשים מאדוני לדחות את אישור התקנות עוד פעם, עד שתהיה פה הצעה כוללת, קוהרנטית ממשרד התחבורה, שלא רק מדבר על הבעיות שבמכתב של מר יצחקי אלא גם נותן הצעות לדברים האלה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה. יהודה בר אור, יושב ראש ארגון המוניות.

יהודה בר אור:

אדוני היושב ראש, אנחנו, כנהגי מוניות, נמצאים כל היום בכביש ורואים את הסכנות של האופניים החשמליים יום יום וגם את האופניים הרגילים. בקושי הסתדרנו עם הנושא של האופניים הרגילים בעיר שלנו, בתל-אביב, ובטח ובטח לא נסתדר מבחינת תנועה וביטחון הנוסע באופניים החשמליים, שבכלל, לפי דעתי, צריך להגיד את זה אחרת: קודם כל, להגדיל את הגיל כי צריך להעביר אום השתלמויות. הם צריכים לדעת מה זה אחריות כי כשהם יורדים בכבישים, יש לי כל יום תלונות מנהגי מוניות שהם כמעט גמרו רוכב אופניים. הוא פשוט חותך ועוצר. אין לו מחשבה בכלל לעצור לפני מעבר חציה. בשבילו, אתה חייב לשמור על החיים שלו ולא הוא על החיים שלו, וזו הבעיה הכי גדולה שבכלל אין להם את הדעת ואת ההבנה. בקצת שיעורים, לפחות היו צריכים לקבל עשרה שיעורים בהבנה בדיני בטיחות ותחבורה כי בלי זה, הם יפגעו יותר.

מה שאמר פה הדוקטור, הוא רואה את האנשים שנפלו ונפגעו אבל אנחנו רואים את האנשים שנפלו ולא נפגעו עדין. נתנו להם עזרה קטנה, תיקנו להם את הגלגל שהתקלקל והוא לא הולך להתלונן הלאה. לכן, הכמות של הנפגעים הרבה יותר גדולה מאשר מדווח פה מכל האנשים. אנשים פה מדברים על זה כשהם יושבים על כיסאות בבית שלהם ובכל מקום ובכל משרד ואנחנו מדברים מהשטח. השטח רואה יום יום את הבעיה האמתית עם האופניים עכשיו עם האופניים החשמליים. לכן, אני מציע שחובה להסדיר את הנושא הזה מגיל 16 ומעלה. חובה לתת לזה ביטוח, לפחות לאופניים החשמליים. חובה לפחות לתת עשרה שיעורים נפרדים לבטיחות ולנסיעה בטוחה, ואכיפה מוגברת לרוכבי אופניים, במיוחד לאופניים חשמליים ומדבקה שתציין את גיל הנוסע ואת שם הנוסע. אם לא נטפל בענין הזה, לצערי, נהגי המוניות לא תמיד יוכלו לשמור על אותם רוכבים שיעברו כי המהירות שמתפתחת באופניים חשמליים רק גדלה, ולא נוכל להיות אחראיים, וחבל שאחר כך, כשהכביש יהיה משותף לכל כך הרבה גורמים והביטחון של כל אחד ואחד ייפגע.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אני מאד מודה לך יהודה. ההערות שלך מאד בתבונה. דבר אחד אני חייב לתקן, ואני מתקן גם את המשפחה שלי – אופניים חשמליים. תודה רבה.

אייל ברהמס, בעלים ומנכ"ל, יבואן ומשווק אופניים, בבקשה.

אייל ברהמס:

שלום. מכיוון שיותם כבר ציין מספר דברים שאני רציתי להעלות, אני רק רציתי לתת בשלב הזה את הנתונים של היקף היבוא של אופניים בשלוש השנים האחרונות. אני חושב שמפה גם ניתן יהיה להבין את כמות הפגיעות – בשנה שעברה נמכרו למעלה מ-30,000 זוגות אופניים. השנה הזאת גם יהיו בסביבות ה-30,000 וב-2011-12 היו עוד 22,000. אנחנו מדברים כרגע על כניסה של 80,000 זוגות אופניים חשמליים בארבע השנים האחרונות כאשר 90% זה בני נוער, שזאת אוכלוסייה שלא רכבה עד עכשיו על אופניים ולכן הגידול הזה, ולכן אני חושב שגם אנחנו רואים חלק מהתוצאות, מבחינת פגיעה.

אנחנו מציעים לעבות, אנחנו מאד מברכים את כל הנושא של תקנות התעבורה החדשות שמועלות פה. אני חושב שניתן לעבות את זה באכיפה – א. מצדנו, מצד היבואנים והחנויות. שורש הרע מתחיל מהחנויות שמוכרות אופניים לא תקינים - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

הלא אתה פה בעצם מדבר על העובדה שאופניים חשמליים צריכים לנסוע, כמה עוזי? 25 קמ"ש לשעה ואנחנו רואים על הכבישים כאלה שנוסעים 45 וגם 50 קמ"ש. זו עבירה על החוק. זו עבירה פלילית, משרד המשטרה?

קריאה:

לא.

היו"ר אבישי ברוורמן:

עוד לא. אולי צריך לעשות את זה עבירה פלילית.

אייל ברהמס:

- - עכשיו, ניתן לאכוף את זה מכאן והלאה - -

אתי בנדלר:

אחרי שהתקנות יאושרו זו תהיה עבירה.

אייל ברהמס:

- - ומפה והלאה, יהיה מאד קל - -

שרית זוכוביצקי-אור:

- - -

אתי בנדלר:

בסדר, עד היום כיוון שהמצב המשפטי לא כל כך ברור, אז זה לא...

היו"ר אבישי ברוורמן:

ייעשה סדר בזה. כן, אדוני.

אייל ברהמס:

- - אנחנו מדברים על בסך הכל בסביבות ה-200 חנויות ולכן, יכולת האכיפה של המערכת לאכוף מכירה בלתי חוקית תהיה קלה. לכן, מהנקודה הזאת והלאה פשוט יהיה צריך יהיה לשים על זה את הדגש ולעשות סדר ברור.

היו"ר אבישי ברוורמן:

לעשות סדר ברור.

אייל ברהמס:

- - דבר נוסף זה הנושא של לחייב יבואנים לביטוח אחריות המוצר. זה עוד משהו שיש היום מאות. לפי הרישומים של מכון התקנים יש 122 יבואנים של אופניים חשמליים בארץ. היום הם נמצאים ומחר הם לא נמצאים. ביטוח לרוכב, שקורה לו משהו, לרובם אין את זה. אני מציע שגם זה יוסף בתקנה נוספת.

היו"ר אבישי ברוורמן:

בנושא הביטוח יתייחס המנכ"ל, זה נושא שגם היה פה.

אייל ברהמס:

ביטוח אחריות המוצר.

אבנר פלור:

הוא מדבר על אחריות מוצר בהיבט הצרכני.

היו"ר אבישי ברוורמן:

חלק מאלה שמוכרים, אין להם אחריות מוצר?

אבנר פלור:

כן, אבל זה משהו שלא קשור לתקנות ספציפית. מה שהמנכ"ל יעלה זה ביטוח בכלל.

אתי בנדלר:

מה הקשר בין אחריות מוצר לבין הנושא הזה? לא הבנתי.

אייל ברהמס:

כיוון שאתה משרשר. אם מחר אתה נוסע על אופניים ויש לך בעיה על האופניים ואתה נכנס בקיר ונפצע ואתה רוצה לגשת ולתבוע, אתה צריך שיהיה לך גוף שיוכל לתבוע - - -

אתי בנדלר:

אז זה לא אחריות מוצר. הוא לא מדבר על אחריות מוצר. הוא מדבר על פגיעת בצד ג', פגיעת גוף.

אייל ברהמס:

לא, תקלה כל שהיא שקורית ואתה תובע את הנפגע - -

קריאה:

הוא מדבר על פגם ייצור.

אתי בנדלר:

הוא לא מדבר על פגם בייצור.

אייל ברהמס:

- - הדבר האחרון שדובר פה זה נושא של הדרכה. אנחנו, כיבואנים, נשתף פעולה עם כל מערכת של הדרכה והסברה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אני מודה לך. גדי מינץ מפורום יבואני האופניים, מה אתה רוצה להוסיף למה שאמר אייל ברהמס?

גדי מינץ:

מעט. קודם כל, באמת לעבות, שמשרד החינוך בבתי הספר יוריד את גיל הלימוד כדי שהילדים יבינו לקראת מה הם הולכים. דבר נוסף, שהוא מאד חשוב: אני רוצה שתדמיינו שניה שהילדים שלכם, אני מדבר על הקורקינטים. אתם לוקחים קרש, שמים מתחת לקרש מנוע סילון ואומרים לילד: סע בכביש. אני לא חושב שאמא אחת תאשר את זה. מה שאני הבנתי שהולך להיות, שהולכים לאשר לקורקינטים 800 ואט, שעל ידי פסיק קטן בבקר, אתה מגיע למהירות של 60 ו-70 קמ"ש. ההצעה היא לעשות הפרדה - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

עוזי רשמת? מה שיהיה בחשמליים יהיה גם בקורקינטים, ושם באמת כמו שאתר אומר, היכולת לטוס היא בעייתית. תודה.

גדי מינץ:

- - שתבינו, הקורקינט הוא כלי פנטסטי אבל מעל 250, שיהיה רישיון וביטוח כמו אופנוע.

היו"ר אבישי ברוורמן:

בדיוק. אם זה אופנוע, זה אופנוע. אם הוא הולך כמו ברווז, אז זה יהיה ברווז. תודה. אלי דלאל, סגן וממלא ראש עיריית נתניה.

אלי דלאל:

שלום. קודם כל, אני רוצה לברך את היו"ר על עצם הדיון, הוא מאד חשוב, וגם את משרד התחבורה. הנקודה העיקרית זה הנושא של המיקום שבו מיקום הרכיבה על האופניים. אני חושב שאנחנו צריכים לתת יותר את הדעת, האם הוא במפלס המדרכה. אין ספק שאידיאלי בשביל נפרד אבל זה בעיתי מבחינת תשתיות חדשות, זה עדין ניתן אבל בשדרוג זה מאד בעייתי. צריך לשים לב בנושא הזה, אם זה על מפלס המדרכה, אנחנו יודעים מה קורה כשהולכי רגל פורצים לשבילי האופניים. מצד שני, רוכבי אופניים על הכביש זה עוד יותר מסוכן. היום כלי הרכב "שמים פס", תסלחו לי על הביטוי, על רוכבי האופניים. אני, אישית, רוכב אופניים ואנחנו רואים את זה. לכן, השאלה שצריכה להישאל היא לגבי המיקום.

הנושא של החינוך – אני חושב שבכל עיר רצינית צריך להיות מרכז הדרכה לאופניים. אנחנו בנתניה קידמנו מרכז כזה, יש לנו פארק אופניים להדרכה. צר לי, לא תמיד יש לנו את המימון ואת כל הניסיון והידע בהדרכה ולכן, אנחנו צריכים את הגיבוי גם של היבואנים וגם של משרד התחבורה בנושא הזה. אני חושב שגיל 14 הוא גיל נכון אבל צריך לתת הסמכה לכל ילד של מין תיאוריה מזורזת או על ידי הרשות לזהירות בדרכים או על ידי משרד החינוך, שידעו את התקנות, שידעו את התמרורים, זה מאד חשוב.

נקודה נוספת זה נושא האכיפה – האכיפה היום לא כל כך ברורה אם זה משטרה או נושא של פקחים עירוניים, וזה צריך להיות יותר ברור. תודה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אני מודה לך. אני עכשיו מעביר את רשות הדיבור למנכ"ל משרד התחבורה עוזי יצחקי. כמו שאמרתי, מהפעם האחרונה יש פה התקדמות מאד משמעותית. כמובן שנצטרך לסגור עוד דברים אבל עוזי, תציג בבקשה - ואולי המשרד לביטחון פנים, אתם תרצו להתייחס לאכיפה לאחר ההמלצות או שיש לכם הערה לפני זה?

שרית פיליפסון:

אני נציגת אגף התנועה, ראש מערך תביעות. היינו בדיונים ומטעמנו הנציג היה עמוס צעאדה אצל מנכ"ל משרד התחבורה. בדיון האחרון שהתקיים לאחר הוצאת המסמך, ב-30 ביוני, על ידי מנכ"ל משרד התחבורה, גם בהשתתפות נציגה מטעמנו ובהשתתפות עמוס צעאדה הבהרנו את עמדת אגף התנועה בכל הנוגע לאכיפה. העמדה אומרת שאגף התנועה אוכף עבירות תנועה על פי תעדוף. איפה שהעבירות מסכנות חיים, איפה שיש סכנה מידית לשלומם וביטחונם של משתמשי הדרך, שם אגף התנועה יהיה. בימים אלה אגף התנועה גם מקדם את הליכי החקיקה להענקת סמכויות לפקחים ביחד עם פורום ה-15. לפני שבועיים הועבר מסמך של פורום ה-15 שמסכים לעמדת אגף התנועה ומשטרת ישראל - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

זאת אומרת, סגן ניצב עורכת דין פיליפסון, אתם הרי מבינים, בסופו של דבר, בואו נגיד את האמת – אנחנו מכבדים את המשטרה אבל אין לה כוח אדם ויש לה בעיות כל כך קשות. אתם, בנושא של האכיפה, להעביר את זה לרשויות, אתם בעד זה, נכון?

שרית פיליפסון:

נכון.

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה רבה. עוזי, הבמה שלך.

עוזי יצחקי:

אני אעשה את זה באמת בקצרה כדי שנגיע להקראה. אנחנו קיבלנו את ההמלצה של ועדת הכלכלה לבוא עם מסגרת וסל כולל ואכן, בחודשיים האחרונים נעשו מספר פעולות כולל גם הגעה להסכמה ולהבנה עם כלל הגורמים שנציגיהם נמצאם פה. חשוב לציין שההסדרה היום היא הסדרה בסיסית. היא הסדרה בסיסית משני טעמים: קודם כל, צריך לזכור שהתקן שהוכן במכון התקנים הישראלי נמצא ואושר כבר ונכנס לתוקף ב-1 ביולי. כלומר, אנחנו באיזה שהוא חלל משפטי שאנחנו קצת מפגרים אחרי תקן שקיים ולכן, התקנות היום יבואו ויסדירו את זה מבחינה בסיסית.

דבר נוסף שהועלה פה זה הנושא של קורקינט חשמלי או כל הקורקינטים – נמצא בהכנה תקן ישראלי גם לענין הזה. עד סוף השנה אנחנו מתחייבים לבוא גם עם סל של תקנות עם תקן ישראלי, מתואם עם כולם, שאליו יוגדרו כמובן לפי הרכיבים הטכניים והיכולות הטכניות של אותם כלים ולכן, לא נקדים את המאוחר. יהיה לזה גם השלכות - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

היתה ההערה של מר מינץ, שבקורקינט אתה רק עושה איזה צ'יק קטן ואתה פתאום הופך להיות מטוס...

עוזי יצחקי:

בסדר, נצטרך לתת לזה מענה גם מבחינה טכנית, לשאלת מנהלת הוועדה וגם, כמובן, לעניין של האכיפה אבל כמו שאני רואה את הדברים ומקבל דיווח מאנשי המקצוע במשרדי וממכון התקנים, מדובר פה על משהו אחר לגמרי, עולם אחרי לגמרי עם מהירויות ומשקלים אחרים שנצטרך לתת לו מענה בתיאום עם כל משרדי הממשלה, כולל גם בהיבט של החקיקה.

אני חושב שחשוב מאד שהיום נבוא ונמתח איזה שהוא קו אדום למצב הנוכחי. נכון שזו הסדרה בסיסית, נכון שיש לנו עוד הרבה עבודה בדרך אבל כל מה שקורה בתקופה האחרונה, ובאמת שמענו פה את העדויות הקשות מאד. אני גם נמצא בקשר עם פרופסור קובי פלג ממכון "גרטנר", מקבל את הנתונים גם על אופניים, גם על טרקטורונים וכל הדברים האלה שהולכים וצומחים לנו והנתונים הם מאד מדאיגים. לכן, שיהיה היום קו אדום ונוכל לדעת גם אנחנו, גם משרד הכלכלה מבחינת הפיקוח, מבחינת המכירה, מבחינת השימוש, השוטרים, הפקחים העירוניים שעוד מעט אגיד על זה כמה מילים, שגם שם התקדמנו. יהיה קו אדום ונוכל לדעת מה קן מותר ומה אסור וכמובן, ללוות את זה בקמפיין רחב, עמוק, יחד עם כל הגורמים. המימון יהיה מימון של משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. נביא את זה למודעות ההורים. חלק מהחלל היום והוואקום שקיים, שגם הורים לא יודעים מה מותר ומה אסור - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

לא רק שהם לא יודעים, לפעמים הם רוצים עזרה כי בבר-מצווה, כולם חשמליים היום.

עוזי יצחקי:

- - לכן, אנחנו מבקשים בתקנות האלה לקבוע מספר נקודות ואני אציין אותם, ואחרי זה גם תראו את זה גם בתקנות:

גיל הרוכב יוגבל ל-14 שנה ומעלה. זה מה שנהוג בעולם. עשינו פה עבודה, נמצא פה דוקטור שי סופר, המדען הראשי במשרד התחבורה. הוא מכיר ועשה עבודה, זה מה שנהוג בעולם אבל אנחנו, כדי להיות מחמירים יותר לאור המצב התשתיתי וגם המצב כיום בשטח, מבקשים להחמיר ולקבוע שבין 14 ל-16 ירכבו על אופניים רק בשבילי אופניים. הדבר כמובן יגביל אבל זה דבר שאפשר יהיה לעמוד בו. ומעבר לזה, לבוא ולקבוע גילאים גבוהים יותר יהיה לא הגיוני ולא ריאלי והציבור לא יוכל לעמוד בזה.

מורן צוקרמן הלפרין:

סליחה רגע, אתה מדבר על שבילי אופניים על המדרכה? זאת אומרת, שאמא עם שלושה ילדים - -

עוזי יצחקי:

שבילי אופניים כמו שמוגדר שביל אופניים - -

מורן צוקרמן הלפרין:

בעיריית תל-אביב נגיד, המון שבילי אופניים הם על המדרכה. באבן גבירול, אם יש לי שלושה ילדים, אני לא יכולה ללכת אתם. מספיק שילד בן שנתיים חוצה לגן העיר אז הוא נדרס במקום על ידי 25 קמ"ש ומת.

עוזי יצחקי:

שרית, מה שמוגדר כשביל אופניים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

איפה תל-אביב? מיטל, שביל אופניים זה גם על המדרכה?

מיטל להבי:

לעיריית תל-אביב יש כמה סוגי שבילי אופניים וצודקת מורן, שהיא מגדירה את שביל האופניים באבן גבירול כשביל מצויר על המדרכה. הוא לא מופרד תשתיתית, זה אחד השבילים הישנים שעשינו והוא צבוע על המדרכה ואין הפרדה ממשית בין הולכי רגל לבין רוכבי אופניים.

מורן צוקרמן הלפרין:

אז השאלה מה קורה כשילד בן 14, מאד הורמונאלי, נוסע ב-25 קמ"ש על אותו שביל, על המדרכה, כשזקן באבן גבירול - -

עוזי יצחקי:

אני לא יודע אם יש תמרור או אין תמרור אבל זה ענין משני - -

מורן צוקרמן הלפרין:

אז השאלה – מה, אני מכניסה את מיטל לאבי לכלא על זה שהיא סימנה כאלה שבילים או שיש פתרון משפטי?

עוזי יצחקי:

זה ענין משפטי. מה את אומרת, שרית?

שרית זוכוביצקי-אור:

קודם כל, אני אומרת ששביל, בהגדרה, וזה מונח משפטי – יש הגדרה למונח "שביל" וזה: דרך או חלק מדרך שאינו כביש שהוקצה לסוג עוברי דרך. יש תמרור שמסמן שביל אופניים והמשמעות של התמרור היא שזה כביש שמיועד לאופניים בלבד ולא להולכי רגל. השאלה האם מקצים חלק מהמדרכה לשביל אופניים - למיטב הבנתי לא אמורה להיות חקיקה. זאת אומרת - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

היא דיברה על אבן גבירול, ובמקרה אני גם גר שם בסביבה לא רחוק. באבן גבירול זה נכון.

שרית זוכוביצקי-אור:

ברגע שמקצים דרך זה מיועד לרוכבי אופניים. האפשרות לסמן מבחינת תכנון הנדסי - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אני אומר שעיריית תל-אביב תצטרך לשקול את הנושא הזה, לא?

חגית אוריין:

הכל טוב ויפה אבל מה יקרה היכן שאין שבילי אופניים?

עוזי יצחקי:

אז אסור.

מיכל רוזין:

לא, מדינת ישראל היא לא מדינת תל-אביב, אני רוצה להזכיר לכם. אבישי, - -  

מורן צוקרמן הלפרין:

אבל סליחה, אני גרה ברעננה וזה הגיע גם לרעננה.

מיכל רוזין:

אני רוצה לומר שמדינת ישראל היא לא מדינת תל-אביב, ומדינת תל-אביב, יש בה, לשמחתי, דווקא יותר הסדרה בנושא זה וראוי שכך.

אני רוצה לשאול שתי שאלות: האם לחוק הזה ולהגבלות האלה נלווים שני דברים ולדעתי, בלי זה, זה פשוט חסר טעם וזה יישאר על הנייר כמו הרבה דברים שאנחנו עובדים פה שעות על גבי שעות. 1. האם יחויב באיזה שהוא חוק עזר עירוני לרשויות מקומיות, לערים, שיחייבו לעשות – האם בכלל זה יחויב שיהיה בחוק עזר עירוני חיוב לעשות על המדרכות שביל מיוחד או בכביש לגבי אופניים כי אני יכולה להגיד לכם שבעירי, פתח-תקוה, אין דבר כזה, זה לא קיים. הם פשוט נוסעים על הכביש, על המדרכה - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אין תקווה בפתח-תקוה. אמנם יש שם ראש עיר שקוראים לו ברוורמן...

מיכל רוזין:

נכון. כולם שואלים אותי אם הוא קשור - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

שום קשר משפחתי.

מיכל רוזין:

אבל האם יחייבו את הרשויות, זה שתל-אביב יש - כל הכבוד לתל-אביב אבל שאר הרשויות אפילו לא מקדישות לכך זמן ומחשבה. הדבר השני, שאני חושבת שחשוב שנשמע את המשטרה. אני לא רואה שוטרים, תסלחו לי, שמסתובבים ותופסים ילדים בני 14,15 שנסעו על המדרכה, נסעו על השביל, כן על השביל, לא על השביל. באמת, איפה יכולת האכיפה של הדבר הזה, שלא לדבר על האם עברת תיאוריה או לא עברת תיאוריה, אתה הסתובבת עם רישיון, ילד בן 15 כן יש עליך את הרישיון, אין עליך את הרישיון.

מורן צוקרמן הלפרין:

אני מצטערת להוריד פה את האופוריה - -

מיכל רוזין:

זה אופוריה?

מיטל להבי:

אבל היא צודקת.- - -

מורן צוקרמן הלפרין:

הבעיה עם שבילי האופניים על המדרכה, שהם לכאורה נותנים לגיטימציה לאנשים לעלות עליהם. מה שקורה, שקשישים, שמכופפים פונים אלי לקבוצה, חרשים, אוכלוסיות מיוחדות, ילדים מפגרים ומוגבלים שכלית, הורים לילדים קטנים שיש להם יותר משני ילדים, הם צריכים ללכת אתם ואין להם יותר משתי ידיים, הם הולכים על המדרכה בתל-אביב והמדרכה, מבחינתם, הפכה להיות כביש. מה עושים במצב הזה? עכשיו גם בילסקי ברעננה מעתיק את זה. הבת שלי עוד שנה תוכל ללכת לבד לפי החוק, מגיל תשע. ללמד אותה לחצות כביש אני יכולה, ללמד אותה ללכת על המדרכה אני לא יכולה, אז מה עושים?

היו"ר אבישי ברוורמן:

מורן, בעצם את אומרת שהפתרון היה שלא יהיו שבילים על המדרכות אבל מה שאומרים כרגע ראשי הערים או סגניות של ראשי הערים, שעדין זה לא אפקטיבי מבחינת הבעיה.

מיטל להבי:

אנחנו מתכננים היום את השבילים באופן שונה. אנחנו עובדים על הפרדה מפלסית עם כל השבילים. עדין אני רוצה לחדד את מה שאמרה חברת הכנסת מיכל רוזין: תל-אביב היא לא הבעיה. אולי נוצרה בעיה בעקבות 120 ק"מ של שבילי אופניים אצלנו אבל אין קילומטר בגבעתיים ואין קילומטר ברמת-גן. מה תגידו שם? אי אפשר להתחבא סביב הסיסמה: סעו על שבילי אופניים, כשברוב הערים שבילי האופניים לא קיימים. ועם כל הכבוד, באוטוסטרדות שאתם מתכננים הם גם לא קיימים.

מורן צוקרמן הלפרין:

מה עושים בפארקים? תסלחו לי, אני בפעם הבאה אעשה מצגת עם פציעות. אני מקבלת פציעות מאד קשות מאנשים שהולכים בפארק הירקון, הם פשוט מגיעים לפגיעות מאד קשות. גם חולדאי צועד בפארק הירקון ויום אחד זה גם יפגע בו. אגב, ראיתי בחדשות שהוא מתראיין והוא כל הזמן זז מול הצלמת כדי לחפש מקום איפה לעמוד כי כל שניה חצה אותו רוכב אחר. אז באמת, תנו דעת וקחו אחריות על מה שעשיתם.

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה. רבותי, אני רוצה עכשיו לשמוע את מר יצחקי אבל מכיוון שחבר הכנסת טופורובסקי צריך לעזוב לישיבה אחרת, בועז, אתה רוצה להוסיף משהו?

בועז טופורובסקי:

כן, בקצרה, כי ב-12:00 אני צריך לנהל את ישיבת ועדת העבודה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אז את התשובות תקבל דרך הפרוטוקול.

בועז טופורובסקי:

יכול להיות שאולי תוך כדי שהוא יענה על זה. קודם כל, האכיפה, מעבר למה שנאמר, שיהיה מאד מסובך לאכוף את זה, אני שמח שהמשטרה אמרה כאן וזו בשורה די גדולה, שהיא מוכנה להעביר את הסמכות לפקחים אבל גם זה לא עונה על השאלה מה עושים עם ילדים מתחת לגיל 16 שאין להם תעודת זהות, האם פקח ייקח אותם עד הבית, עד איפה, כדי להשיג - - -

קריאה:

אף הורה לא ייתן - - -

בועז טופורובסקי:

- - השאלה איך זה יתקיים בפועל ואיך מתכוונים לקיים בפועל את האכיפה, זה משהו מאד חשוב. גילאי 14-16, שהם רק בשבילי אופניים, אני רוצה תשובה מדויקת מה יעשו ברוב הארץ, איפה שאין שבילי אופניים. האם אנחנו מכריחים אותם בעצם לעבור על החוק או לנסוע על המדרכה או לנסוע על הכביש? מעל גיל 16, שמכריחים אותם לנסוע על הכביש, הם לא יודעים תמרורים, הם לא מבינים תמרורים, איך אנחנו מצפים מהם שיסעו על הכביש בלי שהם יודעים תמרורים.

דבר נוסף לגבי הנסיעה על הכביש – אני מציע שיהיה עם זה חובת חבישת קסדה מלאה או שלושת רבעי. לא קסדת חצי - -

קריאות:

יש, יש.

היו"ר אבישי ברוורמן:

זה כבר יש.

בועז טופורובסקי:

- - אני מדבר כמו על אופנוע. ולגבי הקורקינטים, אם זה כל כך מסוכן, הייתי מבקש שהתקנות יהיו קצת יותר מוקדם מסוף השנה. סוף השנה זה עוד חמישה חודשים וזה יותר מדי זמן שבו אנשים יכולים להיפגע.

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה. רבותי, בואו נתחיל להתקדם. עוזי, תשלים את הדברים.

עוזי יצחקי:

אני אשלים את הדברים: לגבי 14-16 - אנחנו מציעים לקבוע את זה בהוראת שעה לשלוש שנים במהלך התקופה הזאת. אנחנו נבצע מחקר מקיף בראשותו של דוקטור שי סופר. אפרופו הגילאים, קיבלנו את ההמלצה של ארון "בטרם" וזה מופיע לכם בתקנות, כפי שאמרה פה המנכ"לית, להכניס את האזהרה "אסור לשימוש מתחת לגיל 14". הנוסח אושר על ידי משרד הכלכלה. דיברו פה על קסדה - אנחנו נחייב כמובן קסדה. אנחנו ממליצים לפטור את המשתמשים מחובת רישוי ורישום, זה מה שנהוג בעולם. לגבי קורקינטים - נדון בזה בהמשך. בשלב הזה אין חובת ביטוח אבל נשמע את אנשי אגף הביטוח ושוק ההון, עד כמה ההסדר הזה באמת יאפשר להם להתקדם הלאה, והוא בהחלט יאפשר להם. לענין האכיפה - האכיפה תהיה בשלב הראשון בסמכות המשטרה ואנחנו מקדמים את זה בצורה מאד רצינית ואני רוצה להודות למשרד לביטחון פנים יחד עם משטרת ישראל, שהביעו נכונות על דעת משרד המשפטים, דיון שהיה אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, נזרי, ואישרו את הדברים.

קיבלנו לפני שבועיים גם הסכמה ממנכ"ל פורום ה-15 של מרכז השלטון המקומי שהם מסכימים ואנחנו כבר פועלים במשרד התחבורה מול משרד המשפטים - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

ועכשיו עורכת הדין סגן ניצב פיליפסון שמה את זה בצורה ברורה.

עוזי יצחקי:

כן. לגבי ההסדרים – שאלה נכונה של חבר הכנסת טופורובסקי. אנחנו נבוא ונקבע מה הפקח יעשה, איך הוא יזהה, איך הוא ייקח את הכלים, ויש אפשרות וכבר דיברנו על זה. היו אצלי נציגים מעיריית תל-אביב, שיש שיתוף פעולה מלא אתם בענין הזה. אנחנו נקבע את ההסדרים ונפרסם אותם לציבור, והכל יהיה לידיעת ההורים.

האכיפה נגד היבוא, שיווק ומכירת הכלים תבוצע על ידי פקחי מכון התקנים, פקחי משרד הכלכלה ופקחי משרד התחבורה. אני כבר פניתי בימים האחרונים לעמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה, כדי להאציל סמכויות נוספות גם לפקחים של משרד התחבורה ואנחנו בחודשים האחרונים, כשביצענו פעילות מול מוכרים ומשווקים, ובהחלט הפקחים של משרד התחבורה, יש להם יכולות לפקח.

כפי שאמרתי, נבצע קמפיין בשיתוף הרשות הלאומית. סיכמתי עם יושב ראש הרשות הלאומית, דוקטור יעקב שיינין, על קמפיין. הוא כבר נתן אור ירוק להכין את הקמפיין הזה - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

זה אור ירוק בלי שום קשר לעמותת "אור ירוק" שתצטרף לזה.

עוזי יצחקי:

- - שתצטרף ותעזור לנו כמו שתמיד הם עושים בענין הזה. וכמובן, לעקוב אחרי הענין הזה, לקבוע את התקנות האלה, להעביר אותן קו אדום ומהן להתקדם הלאה. כמו שאמרתי, זו תשתית טובה, תשתית שעושה סדר בכל הבלגן הזה ועם זה, אנחנו נתקדם.

אבל דבר אחד לא פחות חשוב – שהדבר הזה גם יאפשר להורים לדעת. היום המכשיר הזה הוא מכשיר הכי פופולארי למתנת בר-מצווה, בת-מצווה, וזה יעשה סדר. בארגון "בטרם" יודעים את זה שגם פונים אלינו הרבה הורים שמתקשרים: בואו תיקחו או משרד התחבורה, תהיו "נו,נו,נו", אז הנה, לפחות זה יהווה בסיס לענין.

אורן תבור:

סליחה, שאלה לגבי אוזניות של הרוכבים – נהגי אוטו לא יכולים לנהוג עם אוזניות בשתי האוזניים והילדים האלה רוכבים מגיל כלום עם שתי אוזניות על האוזניים והתקנה לא מתייחסת לזה כרגע.

קריאות:

- - -

אבנר פלור:

זה אסור

היו"ר אבישי ברוורמן:

דוקטור תבור, זה אסור על פי החוק אבל הרבה דברים אסורים ולכן, מה שנאמר כאן, צריך להתחיל עכשיו בקמפיין הסברתי של משרד התחבורה, שיינין, "אור ירוק". להתחיל להסביר לאנשים. איך אומרים? מי שנוסע לא מסמס.

מיכל רוזין:

אפשר לשמוע מהמשטרה לנושא האכיפה, אבישי?

היו"ר אבישי ברוורמן:

כבר אמרה המשטרה שהם מעבירים את זה.

אתי בנדלר:

היא אמרה שזה לא בסדר העדיפויות שלהם.

מיכל רוזין:

אז מה יעזרו התקנות? אני רוצה להבין?

עוזי יצחקי:

נעביר בחקיקה סמכויות לפקחים. יש נכונות של העיריות לשיתוף פעולה - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אם יעשו את זה כמו בחניות, אנחנו נתקדם.

מיכל רוזין:

אז השאלה אם אתה לא צריך להעביר אליהם בהצעת חוק או משהו כזה את האחריות לקבוע שבילים או - -

עוזי יצחקי:

בהחלט, אנחנו מעבירים.

מיכל רוזין:

לא סמכויות. אתה אומר להם: תהיו האוכפים אבל אתה לא אומר להם: אתם חייבים לדאוג שיהיו לכם שבילים.

עוזי יצחקי:

שאלה מצוינת. בשנתיים האחרונות משרד התחבורה משקיע עשרות מיליונים בשבילים לאופניים גם בכבישים בין-עירוניים וגם בתוך העיריות עצמן. אנחנו בשבועות הקרובים נוציא התחייבויות נוספות לרשויות המקומיות, לעיריות. גם כל תחנת רכבת שנבנית היום, ונבנות הרבה כאלה במדינת ישראל – רעננה מרכז, רעננה מערב. תחנות על קו הבשור, אשקלון, באר-שבע ותחנות נוספות כמו כרמיאל העמק - לכל התחנות האלה תהיינה נגישויות של שבילי אופניים. אנחנו מוציאים מהתקציב הזה שלנו, אנחנו רואים חשיבות מאד גדולה לענין הזה ואני מתחייב שאנחנו בשנים הקרובות נרחיב את רשת שבילי האופניים בעיריות וברשויות המקומיות כי היא היום עניה.

קריאה:

עוזי, לצערי זה לא מספיק.

היו"ר אבישי ברוורמן:

רק רגע. יש פה את נציג הרשויות המקומיות חוץ מאלי דלאל?

עוזי יצחקי:

התל-אביבים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

לא, אני רוצה מישהו מהשלטון המקומי שישלח למנהלת הוועדה, גברת ורון ואנחנו נעביר את זה לכולם, על מצב הערים, חלק מהרשויות המקומיות, איפה יש שבילי אופניים, איפה אין שבילי אופניים, מה קורה. שנקבל דוח ותמונה שלא כל פעם נדבר תל-אביב, ואני כבר אמרתי פתח-תקווה, אז אמרתי שברוורמן הוא ראש עיר מצוין אבל הוא רק מתחיל את הדרך כי אין שם שבילים - -

קריאה:

אני אבקש מפורום ה-15 להכין סקירה שכזאת, לפחות על - -

אתי בנדלר:

כמה קילומטר שבילי אופניים יש בכל רשות מקומיות ומה התכניות.

מיכל רוזין:

מצוין.

מורן צוקרמן הלפרין:

תתייעצו עם יותר אביזוהר, הוא יכול לתת ממש תשתיות טובות שהן לא על המדרכה.

אלי דלאל:

קודם כל, אני מייצג את פורום ה-15. אני כמובן אעביר את זה גם לאיתן אבל אני רוצה לומר פה מילה אחת: - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אבל זה יבוצע, כן?

אלי דלאל:

זה יבוצע, אני אדאג לזה. - - תראו, היו לנו פניות למשרד התחבורה ורק לפני כעשרה ימים ישבנו עם עוזי ואני חייב לומר שהוא קיבל את הדברים והוא עושה עבודה נמרצת אבל תראו, אנחנו מדברים על תחבורה ירוקה. זה מאד חשוב לקדם את הנושא של האופניים בכל הארץ, אין ספק. אנחנו הוצאנו מסמך – כשאני אומר "אנחנו", זה עיריית נתניה יחד עם כל יישובי השרון שזה כולל את אבן-יהודה, פרדסיה, כפר יונה. אנחנו מבקשים, מתחננים לשבילי אופניים בין אזורי התעסוקה ותחנות הרכבת והתחבורה הציבורית בין אותם ישובים מסביב נתניה לנתניה.

אני חייב לומר שאנחנו כבר חודשים רבים מתעסקים בזה. נכון, העלויות זה עשרות מיליונים אבל צריך להקציב את זה ולבצע אותן. אנחנו מוכנים לקדם תכנון, אנחנו מוכנים לבצע אותן. לא יכול להיות שבכפר יונה, באופניים אפשר להגיע ברבע שעה, 20 דקות. ברכב לוקח לך למעלה מחצי שעה. תושבים מתחננים לשבילים. אין שם גם מדרכה וזה גם כביש מהיר. אתה לא יכול לרכב באופניים או בכל דרך אחרת. אותו דבר מבית יצחק, אותו דבר גם מיישובי השרון הנוספים אם זה פרדסיה, קדימה, צורן, אבן יהודה, חוץ השרון וכך הלאה.

לכן, אני מבקש שוב, למרות הבקשה האישית שהיתה גם - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אלי, הוועדה הזאת מפקחת על משרד התחבורה ועל משרדים אחרים ולכן, כל הדברים האלה, אנחנו נמשיך - -

אלי דלאל:

היה תקצוב של 70 מיליון, ידוע לי אבל אני מבקש להסביר את זה כי זה מאד חשוב: 70 מיליון זה מחיר של גשר אחד בארץ, אז אין ספק שרשת שבילים כזאת מרושתת לאזור הפריפריאלי זה דבר נכון.

אתי בנדלר:

האם מתוכננים גם שבילים לבתי ספר תיכוניים?

אלי דלאל:

אני רוצה לומר שאצלנו, בנתניה, קידמנו מה שנקרא "דרך בטוחה". יש שבילים מיוחדים לבתי ספר, לחטיבות הביניים, שזה שביל שמופרד לחלוטין ממדרכה, שביל בטוח, אבל זה במקומות חדשים. במקומות שאתה צריך לשדרג, זה מאד בעייתי. וגם התקציבים – אין לנו תקציבים. תבינו, - -

מיכל רוזין:

- - - אין מדרכות.

מורן צוקרמן הלפרין:

באירופה מקצים בכביש.

אלי דלאל:

- - לנו מאד חשוב, ואני חושב שזה נכון, קידום נושא האופניים לתלמידים. הנושא הוא כל כך חשוב, שהוא צריך להתחיל בבתי הספר, במרכזי הדרכה לאופניים כמו שציינתי קודם, פארק אופניים, כמו שיש יום שחיה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אלי, הבנו. משרד החינוך פה ואם לא, "אור ירוק" יתמרץ את משרד החינוך קצת שיתקדם בנושא.

עוזי, אנחנו בהקראה. האם עורכת דין זוכוביצקי הקריינית היום?

אתי בנדלר:

קריינית ופרשנית.

שרית זוכוביצקי-אור:

            "תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשע"ד-2014. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 10(א), 18 ו-70(1) עד (4), (16), (17) ו-(24) לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 1. 1. בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי ההגדרה "אופנוע להגשת עזרה ראשונה" יבוא: ""אופניים עם מנוע עזר" – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, ושנתקיימו בהם כל אלה: (1) ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט; (2) המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים; (3) כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ"ש; - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

25 קמ"ש.

שרית זוכוביצקי-אור:

"(5) מותקן בהם: (א) צופר או פעמון; (ב) פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם לתקנה 132(1); (ג) פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם לתקנה 132(2); (ד) מחזיר אור מאחור בהתאם לתקנה 130(3); (ה) מחזיר אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם לתקנה 132(3); (6) אם הם אופניים שנרכשו לפני יום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014), (להלן בתקנה זו ובסימן ב3' בפרק השני – המועד הקובע) – (א) הם עומדים בדרישות תקן אירופי 15194EN (להלן – התקן האירופי), העומד לעיון הציבור באגף הרכב במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בשעות עבודתו הרגילות ומשקלם הכולל אינו עולה על 30 ק"ג; (ב) לא מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק" - - יש פה טעות, זה הספק ולא הפסק. - - "המנוע באמצעות היד; (7) אם הם אופניים שנרכשו במועד הקובע או לאחריו – (א) הם עומדים בדרישות תקן רשמי ת"י 15194 – אופניים: "אופניים עם מנוע עזר חשמלי-דרישות בטיחות ושיטות בדיקה" (להלן – התקן הרשמי), כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במשרדי מכון התקנים הישראלי, והפניה אליו מצויה באתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שכתובתו www.mot.gov.il; בהיעדר הפניה כאמור לא יהיה תוקף לתקן הרשמי לעניין תקנות אלה; (ב) מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה פעולתה במהירות העולה על 6 קמ"ש; - -

אסף אגמון:

אתם מבינים שהסעיף הזה גומר את כל אפשרות האכיפה לגבי מצערת ומהירות.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אני מוכרח להגיד גילוי נאות: אסף אגמון הוא חבר טוב שלי. אסף אגמון הוא טייס קרב, הוא טייס קרב ותיק, שב-1970 הוא התרסק עם מטוס ושכבנו ביחד בביתן 20 ואנחנו חברים מאז אבל אסף, כמה שאני אוהב אותך, עד שהוא לא גומר אתה לא מתפרץ.

אסף אגמון:

אני מקשיב לך.

שרית זוכוביצקי-אור:

"(8) הם מסומנים בתווית בהתאם לדרישות התקן האירופי והתקן הרשמי כאמור בפסקאות (6)(א) ו-(7)(א) לפי העניין.""

אני אסביר מה היתה הכוונה: למעשה, אנחנו לא נכנסנו בחלל ריק. זאת אומרת, עד היום אושרו אופניים חשמליים לפי תקן אירופי. סוגית היבוא הוסדרה ועדין בתוקף, ולפיה אפשר להביא אופניים לפי תקן אירופי, כאשר אנחנו התערבנו בתקן האירופי וקבענו בתקופה הזאת, בתקופה שיבוא האופניים על פי התקן האירופי לפני התקן הישראלי הרשמי, התערבנו וקבענו שתוסר המצערת מהאופניים וגם קבענו משקל כולל שאינו עולה על 30 ק"ג. החל מכניסת התקן הישראלי הרשמי לתוקף, והתקן הישראלי הרשמי כבר נכנס לתוקף ופורסם לפני ארבעה חודשים ברשומות והוא כבר נכנס לתוקף ב-1 ביולי, אנחנו קובעים שהחל מה-1 ביולי 2014, עת כניסת התקן הרשמי הישראלי לתוקף, יחול התקן הישראלי הרשמי. אנחנו מתייחסים למצערת כיוון שעל פי התקן האירופי האופניים מגיעים עם מצערת. סוגית ה***********מצערת מופיעה באופניים שיובאו לפי התקן האירופי כיוון שבתקופה הזאת אנחנו ביקשנו להסיר את התקן האירופי ולכן, זה משקף את המצב הקיים.

דבר נוסף הוא התווית - למעשה, גם לפי התקן האירופי וגם לפי התקן הישראלי האופניים - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי תקשיבו, התווית זה המדבקה.

שרית זוכוביצקי-אור:

- - האופניים יסומנו. הסימון הוא לא בכדי. הוא נועד קודם כל כדי לאפשר לצרכנים - האופניים יקבלו סימון אחרי שהם יקבלו אישור שהם עומדים בתקן הישראלי. הסימון יאפשר לאזרח להבין שהוא קונה משהו שעומד בתקן וגם יאפשר לשוטר לבצע אכיפה משום שהאכיפה תבוצע באמצעות המדבקה.

עוזי יצחקי:

שוטר או פקח.

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה. אסף אגמון, אם יש הערות לסעיף הזה. הצטרף אלינו חבר הכנסת, ניצב לשעבר דוד צור.

אסף אגמון:

התקן האירופי הוא ללא מצערת, הוא אף פעם לא היה עם מצערת. האירופים מתעקשים על "פדאל אקס" בלבד, רק שכוח המנוע מופעל על ידי זה שאתה מסובב את הפדאלים. זה מונע את זה שמיד אתה מגיע למהירות 25 קמ"ש. מה שעשו פה, בהכנה הזאת של השישה, אין אפשרויות יותר לאכוף את זה. מה, הפקח או השוטר יתפוס את מי שרוכב על האופניים ועכשיו יעשה נסיעת מבחן אם זה עד שישה קמ"ש או 26 קמ"ש? הסעיף הזה מאפשר להכניס לכל אופניים מצערת, שתוכל לנסוע אתה עד 25 קמ"ש ובשינוי קטן אתה מגיע גם ל-35 קמ"ש. בקיצור, זה "הורג" את כל אפשרויות האכיפה, זה גול עצמי אדיר.

קריאות:

- - -

מיטל להבי:

אני רוצה להגיד, כמי שנסעה על אופניים חשמליים שמצערת זה יותר בטוח מפידול. ומי שנוסע עם מצערת יש לו יותר שליטה על האופניים ממי שעושה עם הדיווש. כשאני מרפה מהדוושות, האופניים ממריאות קדימה - -

אסף אגמון:

אז את קנית אופניים לא תקניים ולא חוקיים - -

מיטל להבי:

לא קניתי. אני נכנסתי לכמה חנויות אופניים ועשיתי ניסיונות על הרבה מאד סוגים, ואני אומרת לך בתור אחת שעלתה על הרבה מאד סוגי אופניים, שהמצערת נותנת שליטה ולא שוללת את השליטה.

אסף אגמון:

אז האירופאים הם מטומטמים ואנחנו נמציא את הגלגל מחדש. כל אירופה הולכת על זה אבל בישראל, ובמיוחד בתל-אביב יודעים יותר טוב.

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי, בואו נוריד רגע את הטונים. יש פה שאלה מאד עניינית, אם עדיף - ויש לנו את דוקטור שי סופר, שלמד את הנושא הזה - האם אנחנו הולכים פה לגישת אגמון שאומר: אנחנו הולנדים, אנחנו אירופאים, אנחנו רוצים להיות חלק מהמערב ואנחנו לא נותנים את האפשרות לעליית מהירות או בגישת להבי, שאומרת: זה עוזר לי לעצור. בבקשה, שי.

שי סופר:

אדוני היושב ראש, אנחנו אימצנו את התקן האירופי ככתבו וכלשונו, ואני מפנה אתכם לסעיף 42431 - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

שי, אני רוצה להבין: אתה רוצה להאמין שאין תקן ישראלי, יש תקן אירופי.

שי סופר:

התקן הישראלי אימץ את התקן האירופי.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אז איך זה עונה להערה של אסף אגמון?

שי סופר:

אני אסביר. כנראה שאדון אגמון לא קרא את התקן האירופי ואני מקריא מתוך סעיף 42431 של התקן האירופי, של ה-15194EN, וכך אומר התקן האירופי: “ipa can be equipped with a startup assistance mode up to 6 kilometers per hour design speed or lower values as specified by the manufacturer … shall be prevented”  . בקיצור – מה הרעיון פה? מה המתודה מאחורי זה? הרעיון פה בא להגיד את הדבר הפשוט ביותר: הוא בא ואומר שעל מנת שיהיה לך איזה שהוא סיוע ברגע שאתה מתחיל לפדל באופניים, על מנת שלא יהיה לך שינוי בבלנס, ביציבות, אז יש לך מצערת שמסייעת לך בשלב הראשוני, כשאתה מתחיל לנסוע כששתי הרגלים על הקרקע, תופס תאוצה, מגיע לשישה קמ"ש ואז המצערת מפסיקה פעולתה ואפשר לפדל. זה הרעיון, זה עומד בבסיסו של התקן האירופי ואנחנו לקחנו את אותו רעיון. שוב, המדיניות שלנו תואמת אחד לאחד את המדיניות האירופית.

היו"ר אבישי ברוורמן:

זאת אומרת, האופניים הישראלים החשמליים שעומדים בתקן הם בדיוק כמו האופניים ההולנדים?

שי סופר:

אחד לאחד.

יניב יעקב:

רק שההולנדים לא ילכו לחנות שתשדרג להם ותשנה את - - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אפשר להוציא את היהודים מהגלות אבל אי אפשר להוציא את הגלות מהיהודים. בשביל זה צריך נבוט גדול.

אבנר פלור:

אדוני היושב ראש, אני רוצה להוסיף עוד משהו למה שהעלו פה בנוסף לנושא של המצערת: גם ההספק המרבי הוא עד 250, גם המהירות עד 25 קמ"ש, כל המכלול הזה והמעטפת אמורה שלא לתת מעבר ל-25 קמ"ש. - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

יש עבריינים, אז אנחנו נעביר - - -

קריאות:

- - -

חגית אוריין:

בשביל זה יש כנסת, להגן עלינו.

היו"ר אבישי ברוורמן:

זה לא הכנסת גברת אוריין. מה שהוא אומר לך כרגע, שזה החוק. ברגע שמחוקקים, והכנסת לא יכולה לעשות יותר מאשר לחוקק, הכנסת היא לא משטרה. אם היא מחוקקת את ה-25 קילומטר, ומכיוון שהמשטרה לא יכולה לעשות דברים כאלה, אנחנו מעבירים את זה לרשויות המקומיות, פה יהיה חוק על הפקחים. לדעתי, צריך לעשות קנסות מאד מאד גדולים, אני בעד נבוטים גדולים.

מורן צוקרמן הלפרין:

סליחה רגע, מר ברוורמן היקר, אני חוזרת ואומרת שוב: 25 קמ"ש, התקן האירופי מתייחס לשבילי אופניים שהם בהפרדה מפלסית מהמדרכה. לא יתכן שילד בן שנתיים יפגע מ-25 קמ"ש וימות במקום כי זה החוק שהעברתם בגלל שילד בן 14-16 רכב על 25 קמ"ש, אי אפשר לאטום אוזניים לזה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

מורן, אני מבקש ממך, זו פעם אחרונה. עם כל הכאב, ואני יודע מה שעברת ואת סיפרת את הדברים האלה, אני חייב לנהל את הדיון הזה. את אמרת את הנקודות שלך, אני למדתי דבר אחד בחיים שלי  כי ניהלתי שניים, שלושה דברים בחיים שלי: האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. מדינת ישראל רחוקה ת"ק פרסה מפתרון של אלף בעיות. ישבנו פה על הגז בישיבה הקודמת. מדינת ישראל בנתה תעשייה ואתה לא מביא גז בכלל. ולכן - -

מורן צוקרמן הלפרין:

- - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אז הבנו את הנקודה שלך, אמרת אותה ועכשיו נאבק עליה. אנחנו ננסה להתקדם עם זה, יותר מזה אנחנו לא יכולים לעשות. נתקדם צעד צעד ואנחנו נמריץ. בבקשה, שרית.

גברתי, יש לך התנגדות להצביע על הסעיף הראשון?

אתי בנדלר:

מבחינתי אפשר להצביע.

מרדכי פדר:

רק הערה טכנית: בסעיף קטן (1) – האופניים עם מנוע עזר מוגדרים כאופניים בעלי שני גלגלים. קודם כל, אי אפשר להגדיר מילה במילה אחרת וכן, אין בכל התקנות ובכל הפקודה הגדרה של אופניים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

מרדכי שאל מה הם אופניים?

זמר בלונדהיים:

יש הרבה סעיפים בתקנות התעבורה שנשענים על אופניים - - -

עוזי יצחקי:

תציג את עצמך.

זמר בלונדהיים:

אני ממשרד המשפטים. יש בערך לפחות עשרה סעיפים בתקנות התעבורה שמתבססים על המונח אופניים. לא כל מונח אנחנו מגדירים אותו, יש מונחים שיש להם את המשמעות המקובלת שלהם.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אז אני מבקש, מרדכי פדר יושב לידך, קח אותו כדי שיהיה משוכנע.

מרדכי פדר:

אדוני, עוד הערה: סעיף קטן (4) נמחק אבל נשאר. אני לא יודע איך הכינו תקנות כאשר אין פה רצף של מספור. צריך לשנות את המספור.- -

היו"ר אבישי ברוורמן:

מרדכי, באמת.

מרדכי פדר:

- - דבר שלישי, אדוני, בנושא של תיקון התאורה לפי התקנות - לא היתה שום התייחסות בנושא של תאורה הנישאת על גבי הרוכב, שזה נעשה יותר ויותר פופולארי, יותר אפקטיבי מזה שעל האופניים - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

תאורה על גוף הרוכב.

מרדכי פדר:

כן, כן. פנס מקדימה על הקסדה ופנס מאחור. זה נעשה יותר ויותר פופולארי, זה יותר אפקטיבי כי זה יותר גבוה ממה שיש על האופניים. דבר אחרון, מה שאמר חבר הכנסת טופורובסקי זה שהתקנות, כפי שהן מוגדרות פה, יסכלו כל אפשרות ריאליסטית אפקטיבית של אכיפה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה. מר אביזוהר.

יותם אביזוהר:

הערה – התקן האירופי כן מתייחס למספר הגלגלים, הוא מתייחס לשניים או שלושה גלגלים. פה, בישראל, שלא כמו בתקן האירופי, איחדו את זה לשני גלגלים. אם סגנית ראש עיריית תל-אביב, מיטל להבי, אמרה שדווקא המצערת נותנת יציבות אז בהחלט שלושה גלגלים מקנים יציבות - -

קריאה:

זה לא מדויק, שניים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

בקיצור, אתה רוצה לייבא תלת-אופן.

יותם אביזהר:

לא, אני רוצה שהתקן יאומץ כמות שהוא ולא נמציא שוב פטנטים חדשים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

דוקטור סופר, מה צופה פני עתיד? הלא עוד מעט יכניסו תלת-אופן.

אבנר פלור:

מכון התקנים אולי יגדיר את זה, שייתן את ההגדרה. הוא הוציא את התקן.

אסף אלפסי:

אני ממכון התקנים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

שניים או שלושה?

אסף אלפסי:

התקן האירופי מגדיר במדויק מה זה  bicycle או tricycle. זה מגדיר במדויק מה זה אופניים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אז מה זה אומר כאן? אז נכתוב פה שניים ושלושה.

אסף אלפסי:

מדברים על שניים בתקנת התעבורה המדויקת בהתאמה לתקן.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אני שואל שאלה פשוטה: מדברים פה על אופניים. פה זה שני גלגלים אבל נניח שהוא מחר מייבא שלושה גלגלים, אז אני אכנס את הוועדה?

אסף אלפסי:

לא. אופניים זה שני גלגלים שמורכבים זה אחר זה, כך זה מוגדר בתקן הישראלי.

היו"ר אבישי ברוורמן:

ומה זה שלושה גלגלים?

אסף אלפסי:

שלושה גלגלים לא נכנס בכללות התקן. זה לא קשור לתקן הזה.

יותם אביזוהר:

אדוני היושב ראש, אני פשוט מבקש שיגדירו אופניים ולא יציינו את מספר הגלגלים ואז, באמת נדרש אם אופניים זה שני גלגלים או שלושה גלגלים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אני רק שואל את השאלה הזאת: כרגע אופניים זה שני גלגלים. פתאום אומרים: יאללה, באירופה זה מתחיל להיות "אין", מביאים תלת-אופניים, שלושה גלגלים.

אבנר פלור:

אדוני היושב ראש, קודם כל לגבי ההגדרה שנמצאת בתקן: יש לנו בסעיף 3.2 בתקן שמגדיר שני גלגלים. זה האופניים שמוגדרים פה. במידה, וכמו שאמרנו אדוני היושב ראש, התקנות האלה הן כלי אכיפה, שיהיה ברור לאותו פקח כשהוא רואה אופניים עם שני גלגלים אז הוא יודע - -

מיטל להבי:

כשהוא רואה עם שלושה - - -

אבנר פלור:

- - כשהוא רואה שלושה אז אסור. התקן הזה לא חל עליו ולא ניתן לייבא כאלה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

שרית, מה אני אעשה אחרי זה? אני אעשה עוד תקן?

שרית זוכוביצקי-אור:

כרגע הגדירו אופניים עם שני גלגלים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אז כרגע זה רק שניים?

שי סופר:

אני אסביר מאד פשוט: ברגע שאתה מאמץ את התקינה האירופית, ברגע שהאירופים ילכו גם לכיוון הזה, אנחנו גם נלך לכיוון הזה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

האירופים לא נוסעים היום בשלושה גלגלים?

שי סופר:

נכון להיום, התקן שאנחנו מדברים עליו לא מדבר על שלושה גלגלים אלא על שני גלגלים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אם יבוא, נדבר. רבותי, אני מעלה להצבעה את הסעיף הראשון. מי בעד?

הצבעה

בעד –  3

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

היו"ר אבישי ברוורמן:

הסעיף אושר. שרית זוכוביצקי, הסעיף הבא.

שרית זוכוביצקי-אור:

"הוספת סימן ב'3 בפרק השני של חלק ב'. 2.

אחרי תקנה 39טו לתקנות העיקריות יבוא: סימן ב'3: אופניים עד מנוע עזר. נהיגה והחזקה באופניים עם מנוע עזר. 39טז. לא ינהג אדם באופניים שבהם מותקן מנוע כזר או יחזיק בהם בבעלותו בין אם מתקיימות בהם פסקאות (6) ו-(7) בהגדרת אופניים עם מנוע עזר ובין אם לאו, אלא אם כן – (1) מלאו לו ארבע עשרה שנים או יותר; (2) באופניים כאמור התקיימו הדרישות הבאות: (א) אם נרכשו לפני המועד הקובע – (1) המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים בלבד; (2) מסומן על גביהם מספר השלדה וסימון לפי התקן האירופי, לרבות סימון ההספק המרבי של המנוע החשמלי והמהירות המרבית של האופניים; יראו אופניים המסומנים לפי פסקת משנה (2) כאילו נרכשו לפני המועד הקובע זולת אם מספר השלדה, תאריך הייצור או אמצעי זיהוי אחר על האופניים מעידים אחרת; (ב) אם נרכשו במועד הקובע או לאחריו – (1) המצערת אינה מאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע במהירות העולה על 6 קמ"ש; (2) מסומן על גביהם מספר שלדה וסימון בר קיימא של המילים "אופניים עם מנוע עזר"; (3) הודבקה עליהם תווית בהתאם למאפיינים והמידות של הסימון שבתוספת השלוש עשרה, שימוקם במקום מרכז וגלוי לעין על גבי שלדת האופניים."

היו"ר אבישי ברוורמן:

הסבר.

שרית זוכוביצקי-אור:

למעשה, זה סעיף האכיפה. קודם דיברנו על הגדרה ועכשיו אנחנו מדברים על העבירה עצמה. העבירה היא עבירת נהג. העבירה היא עבירה שקובעת שלא ינהג ולא יחזיק בבעלות אופניים. אנחנו עשינו הפרדה בין אופניים שנרכשו לפני כניסת התקן הישראלי הרשמי לתוקף לבין אופניים שנרכשו לאחריו. אנחנו התייחסנו לסימונים. גם אופניים שנרכשו לפי התקן האירופי סומנו ואנחנו ציינו בתקנה את הסימונים הרלוונטיים על פי התקן האירופי. על פי התקן הישראלי גם יש סימון וגם התייחסנו לסימון הזה, ומי שיסע באופניים ללא הסימון המתאים, חזקה שהוא עובר עבירה. כמובן פה קבענו את הכלל שלפיו לא ניתן לרכב על אופניים למי שלא מלאו לו 14 שנים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה. הערות.

מיכל רוזין:

איך את בודקת את זה? איך בודקים גיל? אין להם תעודת זהות לילדים בני 14. איך בודקים בני כמה הם? 13, 14, 12? לפי איך שהם נראים? תאמין לי, ילדים בני 12 נראים בגובה שלי אם לא יותר ממני.

היו"ר אבישי ברוורמן:

עורך דין בלונדהיים, שמעת את השאלה?

זמר בלונדהיים:

שמעתי. אני אקדים משפט ואז אני אתייחס לשאלה. גם יקראו לנציגי המחלקה הפלילית - -

מיכל רוזין:

העלינו את זה גם בישיבה הקודמת, דרך אגב.

זמר בלונדהיים:

- - אם תשימו לב, הסעיף הזה, הסיבה שהוא הוסף באופן שבו הוא לא דורש מהבן אדם שנוהג על האופניים ולא מהשוטר או הפקח ברשות המקומית לוודא עמידה בתקן. זו היתה אחת הבעיות בהסדרה הקודמת כי כשאדם רוכב על אופניים או נכנס לחנות, אין לו באמת דרך לדעת האם זה עומד בתקן, ושוטר שעוצר אופניים ברחוב, אין לו דרך לדעת האם זה עכשיו עומד בתקן וצריך לקחת את זה למעבדה מוסמכת ולבדוק.

לכן, השינוי שנעשה פה זה שאנחנו דורשים גם מהאזרח וגם מהשוטר והפקח לבדוק אמצעים ויזואליים פשוטים: האם זה מסומן לפי הסימונים שנדרשים לפי התקן האירופי או לפי התקן הישראלי? האם זה מסומן במדבקה? וזה מה שאמור לאפשר את האכיפה. ההגדרה עצמה, ההגדרות המקצועיות של עמידה בתקן וכולי, אנחנו נעשה שימוש בהגדרה הזאת לצורך אכיפה מול יבוא, שיווק, ייצור וכולי.

אתי בנדלר:

זמר, אני לא משוכנעת שהנוסח הזה נותן פתרון לחזקה שאנחנו רצינו ושאמרנו, שאם מודבקת אותה מדבקה על שלדת האופניים, נוצרת חזקה שהאופניים עומדים בדרישות התקן. זה לא נאמר בצורה מפורשת.

זמר בלונדהיים:

לא צריך כי אין פה איסור לרכב על אופניים שאינם עומדים בתקן. להיפך, אנחנו אומרים: אתה יכול לרכב גם על אופניים שדה-פקטו לא עומדים בתקן כל עוד וידאת שיש את אמצעי הזיהוי האלה, כמו שברכב לא יכולים לדרוש ממישהו לדעת אמצעים טכניים. אנחנו דורשים ממנו לוודא את הדברים הוויזואליים הפשוטים שהוא נוהג בהם.

(היו"ר מיכל רוזין, 12:23)

קריאה:

ואחרי קבלת המדבקה הוא הולך לחאפר.

היו"ר מיכל רוזין:

לרמות תמיד אפשר, השאלה - - -

אתי בנדלר:

תראי, אנחנו מאמינים שלא כולם עבריינים. אנחנו מאמינים שרוב האנשים מעוניינים לדעת מהן ההוראות הנורמטיביות שחלות עליהן והם פועלים בהתאם.

היו"ר מיכל רוזין:

גם אי אפשר להתמודד עם זה שירמו. ירמו - בשביל זה יש משטרה ויש את הזכות לאכוף אבל השאלה היא איך כששוטר עוצר רכב או אופנוע, הוא מבקש רישיון. על הרישיון יש את כל הדברים, יש מספר רישוי מובהק, הוא יכול לדעת שוב, תמיד אפשר לרמות אבל הוא יכול לבדוק לפחות האם זה מספר הרכב שאתו אתה נוסע, האם אתה בעל הרכב.

זמר בלונדהיים:

אז אני אבהיר פה: סוגיית האכיפה בקטינים היא כמובן סוגיה שלא רלוונטית רק פה, היא עולה בשלל דברים שבהם הגילאים הם מתחת לגיל 16, זה קושי קיים ומוכר. אני אעביר פה לנציגי המחלקה הפלילית שלנו, שמבקשים להתייחס.

יפעת רוה:

אני ממשרד המשפטים. למען לשים את הדברים על השולחן, אין פתרונות קסם לדבר הזה. אכיפת קטינים זה דבר לא פשוט. אנחנו מאד מתחבטים בנושא של אכיפת קטינים גם בדברים אחרים ובעיקר בתחומים של עבירות מהתחום הזה. ניסינו לחשוב על הדבר הזה, עלו כל מיני הצעות וחלקן לא בשלות עדין כמו שאם כלי הרכב עצמו בהגדרה בלתי חוקי, אז אנחנו חושבים על אפשרות של החרמה או אפשרויות שהן לא דווקא במישור הפלילי אבל שוב, כיוון שזה בדיונים אז אין לזה שורה תחתונה.

(היו"ר אבישי ברוורמן, 12:25)

דובר פה על ילדים בני שמונה שאין עליהם אחריות פלילית בכלל. בסופו של דבר, ההתלבטות היא גם בנושא של הקסדות. הרי יש חובה של קסדות. יש חשיבות רבה לזה שיש נורמה שקבועה בחוק, גם מבחינת ההורים וגם - -

מיכל רוזין:

כמסר ציבורי את צודקת אבל השאלה איך אתם מתכוונים לאכוף את זה? כמו שאמרת, הם יתפסו ילד בן תשע, בן עשר והוא לא יכול לעשות כלום השוטר.

יפעת רוה:

נכון.

מיכל רוזין:

הוא ייקח לו את האופניים? הוא יתחיל עכשיו לאסוף אליו לניידת - -

יפעת רוה:

יש חשיבות להסברה ולחינוך. לא כל דבר יהיה מענה - -

דוד צור:

יש לי איזה ניסיון של יום יומיים. לא כל מה שניתן לאכיפה אז הוא בהכרח גם אמור להיות מותר באי חקיקה. - -

מיכל רוזין:

אנחנו מסכימים אבל לא יתכן שהכל יישאר רק על הנייר.

דוד צור:

- - ולכן, ההוראה בחוק שאוסרת על קטינים לעלות על אופניים היא קודם כל נותנת כלי, לצערנו אני אומר, בגלל אובדן הסמכות ההורית, היא קודם כל אומרת להורים: זו נורמה, היא קיימת בחוק. בואו תאכפו את זה עכשיו כלפי הילדים שלכם. היא נותנת חיזוק להורים שהם יכולים לאסור על הילדים שלהם. אני אומר לכם: אני גר במקום, שזה "ג'ונגל" - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

יפה מאד. איפה אתה גר למען הגילוי הנאות?

דוד צור:

גילוי נאות, גם הצהרת ההון שלי מראה את זה אז אין בעיה, אני גר בצפון תל-אביב, ברמת-אביב החדשה - בלתי יאמן מה שקורה שם. שלושה ילדים על קורקינט חשמלי או על אופניים חשמליים, מטורף. וההורים, חד-משמעית אומרים: אין חוק, אין לי ברירה. הילד לקח, חבר שלו בכיתה לקח, אז אני אתן גם לו. אז קודם כל, יש את החוק שאוסר. ואני עדין חושב, אגב, אני אומר את זה פה לחבריי מהמשטרה וגם לרשויות המקומיות: אם תינתן סמכות כזאת גם לפקחים בעירייה, מצוין. - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

דיברנו על זה, זה בחוק.

מיכל רוזין:

תופסים ילד בן עשר, מה עושים?

דוד צור:

- - אם הוא בן עשר אז הוא באמת לא בר עונשין.

קריאה:

מתחת לגיל 14 אסור לו לעלות על אופניים חשמליים. גיל 14 זה - - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי, אין דבר בעולם שאפשר לאכוף כל דבר אם הציבור לא עושה את זה. מה שאפשר לעשות זה לשים חוקים, לשים אכיפה ולחנך. אי אפשר בבת אחת לחנך את העם הזה יתנהג אחרת.

דוד צור:

- - החרמה של הכלי במקום וסמכות מינהלית זה דבר שאפשר וצריך לתת אותו.

יפעת רוה:

את זה אנחנו בהחלט שוקלים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

נהדר. אני גם מודה לך על השימוש בעברית הנכונה קסדות, זה היה מאד יפה.

מיטל להבי:

אני רוצה לשאול למה אנחנו לא קובעים את גיל 16? ילדים בני 14 עד 16 אם הם לא נכים, הם יכלים לדווש. לא יקרה שום דבר אם ילד ידווש. בגיל 16 יש להם תעודת זהות וזה הגיל לרישיון אופנוע. למה אנחנו לא קובעים את גיל 16 כגיל - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אני אמליץ לקבוע את גיל 16. המלצה שלי גיל 16.

קריאות:

- - -

יניב רונן:

אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת וגם רוכב אופניים ומכיר את הנושא דרך הרגלים, מה שנקרא.

היו"ר אבישי ברוורמן:

רוכב אופניים רגילים או חשמליים?

יניב רונן:

רגילים, ורוכב על הכביש.

לענין הגיל 14-16 – יש פה בעיה והעובדה שרק מחוקקים, אני חושב שהיא לא מספיקה אלא צריך כלי. אפשר לעשות את זה באמצעים פשוטים או שמשרד התחבורה יעשה איזו שהיא עבודת מטה וירכיב איזו שהיא תעודה שהיא לא תעודת זהות אלא תעודה פשוטה עם שם, תמונה - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

מה שנקרא "תעודת רוכב".

יניב רונן:

- - עם שם ומספר זהות של האפוטרופוס החוקי או לשים את זה המדבקה שעל האופניים - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אתה, בתור אדם מן השורה, איזה גיל היית ממליץ, 14 או 16?

יניב רונן:

14. זה גם מה שהאירופאים עשו והם כנראה מבינים על מה הם מדברים. אמרו שצריך תעודת רוכב או לחייב אותו לשאת את הספח של תעודת הזהות של ההורים שלו או אמצעי אחר. המשפטנים בטוח יכולים לעזור אבל צריך איזה שהוא אמצעי שיאפשר לשוטר, פקח או מישהו לדאוג שזה באמת ילד בן 14 ולא בן 12. תודה רבה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

עורכת דין בנדלר, רצית להתייחס?

אתי בנדלר:

לא, אדוני.

מרדכי פדר:

משהו על קוצו של יו"ד...

היו"ר אבישי ברוורמן:

מרדכי פדר, בבקשה.

מרדכי פדר:

בסעיף קטן (3) היה כתוב - -

זמר בלונדהיים:

תיקנו. היה כתוב "במקום מרכז" במקום "במקום מרכזי" ותיקנו.

היו"ר אבישי ברוורמן:

כל הכבוד.

קריאה:

ואם אנחנו כבר בהגהות אז "שתמוקם" ולא "שימוקם" – הכוונה לתווית.

היו"ר אבישי ברוורמן:

גברת אוריין, בבקשה.

חגית אוריין:

אני שומעת המון על מקרים של פגע וברח. כלומר, פוגעים ובורחים ואין מספר רישוי כדי לאתר את הבן אדם. המון מקרים כאלה, מדוע אין מספר רישוי שכשהפוגע - -

עוזי יצחקי:

באופניים רגילים גם אין.

חגית אוריין:

- - נוכל לאתר אותו. יש המון פגע וברח.

עוזי יצחקי:

זה לא מעשי.

גדי מינץ:

עוד נקודה אחת בנושא הגיל: אם אתם מחליטים על גיל 16 זה כאילו החלטתם לגדוע את הענף של האופניים החשמליים וזו לא המטרה. זה דבר שקיים בעולם.

קריאות:

אין שום היגיון - - -

אתי בנדלר:

לא, זה פשוט להפוך קהל מאד גדול של בני נוער לעבריינים.

מיכל רוזין:

זה גם הופך את זה ללא הגיוני בעיני הציבור. אתה לא יכול להטיל על הציבור משהו שהוא לא יכול לעמוד בו. אם אתה אומר לציבור 14, אז יגידו לילד בן 13: תקשיב, שתהיה בן 14 נקנה לך, עכשיו אי אפשר. אבל כשאתה אומר גיל 16, כולם אומרים: אלה לא הגיוניים, הם לא חושבים רציני.

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי, רציתי להחמיר אבל אני מאמין בחוכמת השולחן, אתם טוענים שלא - -

מיכל רוזין:

- - אני אסביר לך למה הם צריכים את זה: כי אין תחבורה ציבורית, ואין דרך להגיע למקומות ובני הנוער שלי, מה לעשות? – אחרת ההורים כל היום מסיעים, ואם הם עובדים כל היום אז הם לא מסיעים. אין אוטובוסים, הלוואי שהיו אוטובוסים. - -

קקריאה:

- - -

מיכל רוזין:

- - אירופה זה משהו אחר, אין אוטובוסים ואין תחבורה ציבורית - -

מורן צוקרמן הלפרין:

- - זה גם יהיה להם טוב לכושר. למה לגדל דור עצלן?

מיכל רוזין:

זה לא דור עצלן, בואי...

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי, אנחנו אירופה? השאלה איזה אירופה.

מיכל רוזין:

זה כמו בואו לא ניתן להם טלפונים וכולי. רבותי, מספיק. אנחנו צריכים ללכת עם הטכנולוגיה ועם הקדמה ולא אחורה. תכף נגיד שכולנו ניסע עם עגלה וסוס ואז זה יהיה יותר סביבתי. באמת.

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי, אתם יודעים שאני מאמין בחוכמת השולחן - -  מיכלי.

מיכל רוזין:

לא, באמת. יש גבול לטיעונים. צריך לראות מה הגיוני לציבור, מה הגיוני שהציבור יכול לעמוד בו.

חגית אוריין:

גם אינטרנט זו קדמה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

די. מיכל. חברת הכנסת רוזין, אני קורא אותך לסדר.

רבותי, אני רציתי להציע 16, הקשבתי כי אני מאמין בחוכמת השולחן, אני רואה נימוקים לכאן ולכאן ואני שומע גם את ה-14, נשאר עם "היד החזקה", אני חסיד של הרמב"ם.

רבותי, אני מעלה להצבעה את סעיף 2, כפי שנקרא על ידי עורכת הדין זוכוביצקי, עם התיקונים של "מרכז", "מרכזי", וכל תיקוני הלשון העברית של פדר.

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אושר פה אחד. אנחנו ממשיכים הלאה, בבקשה.

שרית זוכוביצקי-אור:

"פטור מחובת רישום, רישוי ורישיון נהיגה. 39יז. נהג אדם באופניים שבהם מותקן מנוע עזר או החזיק בהם בבעלותו לפי תקנה 39טז, יהיה פטור – (1) מחובת רישום ורישוי לפי סעיף 2 לפקודה; (2) מחובת רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודה."" כיוון שמדובר באופניים ואופניים עם רכב, וחלה חובת רישוי - -

קריאה:

- - -

שרית זוכוביצקי-אור:

- - אנחנו פוטרים אותם מחובת רישום.

היו"ר אבישי ברוורמן:

יפה. מי בעד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אושר. הלאה.

מיטל להבי:

את מי תובעים במקרה של תאונה?

קריאה:

את ההורים, לא? צריך לדבר על זה - -

עוזי יצחקי:

מלכיס, מה את היושב בשקט? תענה לה.

שמואל מלכיס:

הקהל לא מנהל את הישיבה, היושב ראש מנהל.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אתה רואה עוזי? יש לו ניסיון. מר מלכיס, אתה רוצה להיכנס רגע לנושא הזה? להערה הזאת, ששאלה גברת אוריין.

שמואל מלכיס:

אדם שמשתמש באופניים חשמליים יכול להוציא לעצמו ביטוח, גם ביטוח תאונות אישיות, כנגד נזק שעלול להיגרם לו כתוצאה מהשימוש, והוא יכול להוציא גם ביטוח צד ג' כנגד נזק שהוא עלול לגרום לצד ג', אם הוא פוגע בו. אין שום בעיה - -

אתי בנדלר:

מר מלכיס, אתה יכול לומר בבקשה מה העלות הממוצעת של פוליסה מסוג זה?

שמואל מלכיס:

אני לא יכול, זה תלוי בגיל - -

אתי בנדלר:

אנחנו מדברים נערים בני 14-16.

שמואל מלכיס:

אני לא עוסק במכירת - - -

אתי בנדלר:

אתה לא עוסק במכירה אבל אתה הרי יודע את התשובה. אולי לא נוח לך לומר אותה אבל אתה יודע.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אני אעשה דבר נורא פשוט, מר מלכיס - -

אלי דלאל:

זה כ-1000 שקל לשנה ביטוח תאונות אישיות באופניים רגילים.

יותם אביזוהר:

למיטב ידיעתי, אי אפשר על אופניים חשמליים. אין ביטוח לאופניים חשמליים.

אתי בנדלר:

הוא אומר שיש, מר מלכיס.

יותם אביזוהר:

אני לא מכיר מבטחים...

שמואל מלכיס:

אני אומר שאפשר. השאלה אם מבטח ירצה לבטח.

אתי בנדלר:

אתה מדבר תיאורטית או שיש פוליסות כאלה? אתה לא מכיר.

מיכל רוזין:

בואו נעשה הפרדה בין פוליסות חובה לבין ביטוחים פרטיים. חברות פרטיות, את לא יכולה להכריח אותן לעשות. אם הם לא ירצו לבטח, הם פשוט לא יבטחו.

אתי בנדלר:

נכון.

מיכל רוזין:

ולכן, זה לא רלוונטי.

שמואל מלכיס:

- - - את לא יכולה להכריח חברת ביטוח לבטח. המקסימום שחברת ביטוח דוחה אותך, את יכולה לפנות ל"פול" ולבטח ב"פול". אבל בסך הכל, אם העסק הזה יתפתח, כיוון שזה ביזנס, לדעתי חברות ביטוח כן ירצו לבטח.

היו"ר אבישי ברוורמן:

מר מלכיס צודק. אני חושב שברגע שתהיינה התקנות והדברים האלה - -

שמואל מלכיס:

האמירה שכרגע אין, אולי אין ביקוש ואולי הביקוש הוא מצומצם מאד אבל אני מניח שאם העסק הזה יתפתח, חברות ביטוח - כידוע לכם, התפקיד שלהם לקנות סיכונים. אם הסיכון יהיה מוגדר וברור וניתן לכימות ואפשר לקבוע לו פרמיה הולמת, אני לא מעריך שחברת ביטוח לא תרצה לעשות ביטוח כזה כי בסך הכל זה ביזנס שלה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

מר מלכיס, ענית על זה מאד יפה בלי לצטט את ה-1000 שקל.

לאה ורון:

אסף מיכאלי או ניר נמצאים פה?

מרדכי פדר:

סליחה אדוני, ברגע שאין רישוי ואין מספר ואי אפשר לזהות מי זה, אין תמריץ לאף אחד לקנות ביטוח.

היו"ר אבישי ברוורמן:

סליחה, רבותי. יש לנו כאן את ניר ברטל ממחלקת ביטוח כללי באגף שוק ההון. היה לנו דיון, ישיבת עבודה של הוועדה, שזימנתי את הנציגים של שוק ההון כדי לדעת מה עושים בנושא הביטוח. הציגו בפנינו חלק מהבעיות. חלק מהדברים, כמו שאמר מלכיס, אם אנחנו עכשיו נתקן את התקנות והדברים יהיו יותר מוגדרים - אבל בהחלט, את נושא הביטוח צריכים לפתור. ניר, אולי תסביר.

ניר ברטל:

באמת לקראת ישיבת העבודה שעשינו ולקראת הדיון הזה ביררנו מול כל חברות הביטוח שפועלות בשוק אם הן מציעות ביטוח, מה הן חושבות לעשות לאור התקנות שהולכות לעבור. אז נכון להיום באמת המצב הוא שאין הרבה היצע של פוליסות ייעודיות לאופניים עם מנוע עזר. יש לאופניים ללא מנוע עזר, אז כרגע אין כל כך היצע כי גם אין כל כך ביקוש. יש - -

אתי בנדלר:

סליחה, כשאתה אומר "אין כל כך היצע", זאת אומרת שיש היצע נמוך או בכלל יש היצע?

ניר ברטל:

אם כבר נכנס לזה אז אפשר לקנות ביטוח תאונות אישיות שכן מכסה עבור נזק עצמי אבל לא כל כך נזק צד ג' - -

אתי בנדלר:

זאת אומרת, לא ניתן לקנות פוליסה שמבטחת צד ג'.

ניר ברטל:

נכון להיום, על אופניים עם מנוע עזר זה לא קיים אבל מה שכן שאלנו את החברות, במידה והתקנות הולכות לעבור, יש כמה נקודות שצריך לשים לב בשביל שהן יבואו ויציעו ביטוח? אז דבר אחד הם ציינו במובן שמוגדר ההספק, מקום הרכיבה, מהירות הרכיבה, אותו שלט וסימן שתוכל להוציא ביטוח עבור כלי ספציפי. הם ציינו שם את נושא האכיפה שבאמת, כשאתה מוכר ביטוח למישהו, יש את הביטחון שתדע שזה באמת אותו אדם שייסע בהתאם לתקנות וזה אכיפה מבטיחה.

דבר נוסף זה ככל שההכשרה והכשירות של אותם אנשים תהיה יותר גבוהה, אם זה מבחן תיאוריה או מבחן מעשי, הסיכון יהיה יותר נמוך כי הוא יהיה יותר קטן, וגם כאן יהיה - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

טוב, אז כמו שאמרנו, את נושא הביטוח - - -

ניר ברטל:

הדבר האחרון – כרגע הענף בחוסר נתונים. יש פה אנשים שונים שמסרו נתונים אבל אף אחד לא נתן מספר עובדתי שאפשר להסתמך עליו ולכן גם הסיכון לא ברור. אם אתה רוצה לקנות סיכון למישהו, למכור לו ביטוח, אתה לא יודע מה ההסתברות שהוא יעשה תאונה ומה הנזק. לכן, ככל שיהיו יותר נתונים לגבי היקף הכלים, מספר התאונות ועלות הנפגעים, יהיה יותר קל לתמחר את זה ולהציע ביטוח.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אני מודה לך.

אתי בנדלר:

האם התקנות האלה יבטיחו, ולדעתי לא, באיזו שהיא דרך איסוף נתונים רלוונטיים כדי לאפשר יצירת פוליסות כאלה?

יניב יעקב:

סליחה, אולי להכניס למאגר הנתונים של הלמ"ס, שלמעשה אוסף את כל הנתונים של תאונות הדרכים, שייכנס גם שדה ופרמטר כמו בתוך התאונות, של אופניים חשמליים.

אתי בנדלר:

אנחנו לא יכולים לחייב את הלמ"ס לאסוף את הנתונים האלה. השאלה אם יש איזו שהיא דרך?

היו"ר אבישי ברוורמן:

אבל "אור ירוק" יכול.

יניב יעקב:

אני באמת חושב שיכולה להיות גם היענות מצד הלמ"ס לנושא, לפחות מההיכרות שלנו אתם.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אנחנו נעביר את הפניה הזאת, זה רעון יפה.

אתי בנדלר:

השאלה איך הם יעשו את המשתנים? איך הם יגיעו אליהם? האם בבתי החולים אין לך סטטיסטיקות שמדברות על היפגעות כתוצאה מאופניים חשמליים לעומת אופניים בכלל. - -

קריאה:

יש מערך רישום טראומה.

אתי בנדלר:

- - אני לא יודעת אם יש רישומים, אני מבינה שאין חובה לעשות את זה. למשטרה אין נתונים, לרשויות מקומיות אין אז זה איסוף ספורדי וזה לא נותן שום נתונים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

השאלה שהמשנה ליועץ המשפטי של הכנסת שאלה - כדי שחברות הביטוח ייכנסו לשוק, הם צריכים מצד אחד שיהיו פה תקנות, ואלה יהיו ומצד שני, שתהיה להם היכולת לחשב שכיחויות שהם יגדירו אותם כהסתברויות, נכון? לכן, מי יכול ליצור את המידע הזה בצורה רצינית? דוקטור סופר, אתה רוצה להתחיל?

שי סופר:

כן, אין בעיה, האמת שגם עורך דין רוטמן יכול לענות. הגוף שאמור לעשות את זה בצורה המיטבית זה מכון "גרטנר". הוא עובד בשיתוף פעולה מלא עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והוא אמון על הנושא הזה מכל בחינה וענין. יש לו כ-20 רשמות בבתי חולים ונותנים פילוח מלאה של כל סוגי הפציעה והמאפיינים - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

הוא מבצע את זה כבר עשיו?

שי סופר:

הוא מבצע את זה כבר היום והוא עושה את זה בצורה מצוינת כבר כמה שנים.

אתי בנדלר:

כמה שנים רק שאין נתונים בפועל.

קריאה:

יש בינינו הסכמה, רישום הטראומה הוא בסדר גמור לצורך הענין והוצגו גם הנתונים בוועדה.

אתי בנדלר:

אין נתונים בדוקים - - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אז יש לי שאלה כזאת, ואני שואל שאלות פשוטות. אני פונה לניר, אני פונה למלכיס: אם יש נתונים ואנחנו עכשיו עושים תקנות, והנתונים האלה הופכים להיות נתונים שכל הציבור רואה אותם כולל חברות הביטוח והצרכנים, אז יש סיכוי שתתחיל להיות פה פעילות, לא?

ניר ברטל:

אני לא בטוח שיש את הנתונים לגבי האופניים. צריך לבדוק עם פרופסור קובי פלג, הוא - -

קריאה:

יש והוא הציג.

גלית גלעד:

ארגון "בטרם" נבחר על ידי ממשלת ישראל לקדם תכנית לאומית בהחלטת ממשלה 4289.- -

היו"ר אבישי ברוורמן:

תבורכו.

גלית גלעד:

- - אחד הנושאים המשמעותיים של התכנית זה הקמת מאגר נתונים להיפגעות ילדים מכל הסוגים. המאגר הזה יאחד שפה. כרגע - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

לא נעים לי אבל אני וסבתא רוצים גם לקשישים.

גלית גלעד:

מה לעשות? אני מטפלת רק בילדים כי כרגע מדינת ישראל מאבדת אותם. המאגר הזה יאחד שפה עם כל המקומות שילדים נפגעים והם נרשמים שם, גם לגבי ממה הם נפגעו כי כרגע אנחנו לא יודעים ממה הם נפגעו, אם זה נדנדה או אופניים חשמליים. ברגע שהחלטת הממשלה הזאת תאושר והתכנית הלאומית תאושר, וזה יקרה בחודשים הקרובים, מאגר הנתונים יוקם - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

זאת אומרת, כל דבר זה פה החלטת ממשלה, שם - -

אתי בנדלר:

נכון, זה אומר שאין היום שום מסד נתונים שאפשר להסתמך עליו.

היו"ר אבישי ברוורמן:

הערה אחרונה של "אור ירוק".

יניב יעקב:

הערה אחרונה: לשאלתכם ובהתייחסות למה שדוקטור סופר ועורך דין רוטמן אמרו – קיים כיום רישום של הנתונים שהוצג. לדוגמה: בין 2008 ל-2013 על פי המחקר של מכון "גרטנר", אושפזו 127 בני אדם כתוצאה מתאונה במעורבות של אופניים או קורקינטים חשמליים. יש פירוט של הנפגעים, יש התייחסויות לגילאים ויש מסד נתונים ברור שאפשר לעבוד אתו היום.

היו"ר אבישי ברוורמן:

בסדר. תראה, זה התחלה. מזה לעשות הסתברויות...

אורן תבור:

ב"איכילוב" אין לנו עדין כזה דבר.

יעקב אדלר:

מה שלא רשום ברישום הטראומה זה המעקב אחרי הנפגעים, נכויות, אלא רק הנתונים בקבלה לבית החולים. זאת אומרת, דרגת החומרה של הפציעות, ימי אשפוז והטיפולים שנעשו אבל אין פה מעקב. אם מישהו רוצה לחשב מה הסיכונים לחברות הביטוח, הוא חייב גם לדעת מה מידת הנזק שנגרם לאורך הזמן. זה לא קיים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

תודה דוקטור אדלר. רבותי, אני מתקדם עם הסעיף הזה כרגע. מי בעד? הוא אושר כבר. הלאה.

שרית זוכוביצקי-אור:

"תיקון תקנה 129. 3. בתקנה 129(ב) לתקנות העיקריות – (1) אחרי "שביל מיוחד" יבוא "או נתיב מיוחד"; (2) אחרי "אלא באותו שביל" יבוא "או נתיב (להלן – שביל אופניים)"" זה תיקון טכני. תקנה 129 לתקנות התעבורה היא תקנה שעוסקת ברכיבה על - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

מה ההבדל בין "שביל" ו"נתיב"?

שרית זוכוביצקי-אור:

על פי הסדרי התנועה, וזאת הערה שקיבלנו מהמשטרה, ישנם שבילי אופניים ויש נתיבי אופניים. כדי שלא תהיה מחלוקת בעתיד אז אנחנו אמרנו גם "שביל" וגם "נתיב" יהיה שביל. למעשה, התיקון הזה נועד לצורך תיקון הוראת השעה שתכף אקריא. ההסדרים של רכיבה על אופניים מוסדרים כבר היום בתקנה 129. מדברים על אופניים אבל זה חל כמובן על אופניים חשמליים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אנחנו מאשרים, מי בעד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

היו"ר אבישי ברוורמן:

הסעיף אושר.

מיטל להבי:

רגע, לא הבנתי - - -

זמר בלונדהיים:

זה לא זה. זה רק תיקון טכני שלא קשור לאופניים עם מנוע עזר.

היו"ר אבישי ברוורמן:

עוברים לסעיף 4.

שרית זוכוביצקי-אור:

"הוספת תוספת שלוש עשרה. 4. אחרי התוספת השתים עשרה לתקנות העיקריות יבוא: "תוספת שלוש עשרה סימון אופניים עם מנוע עזר לפי התקן הרשמי (תקנה 39טז(2)(ב)(3)." אני אתאר: יש מדבקה שקובעת עם המילים: אופניים עם מנוע עזר. יש את שם הדגם, שם היצרן, כתובת היצרן, ארץ הייצור, שם היבואן, כתובת היבואן, הספק מנוע 250W, מהירות מרבית 25 קמ"ש, כולל המלים: אוסר לשימוש מתחת לגיל 14. גודל המדבקה לא יפחת מ-50מ"מ על 60 מ"מ. - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

זה 60 על 50.

שרית זוכוביצקי-אור:

נכון, זה גודל מינימאלי שמופיע בתקן הישראלי, שיהיה קריא, שיהיה ברור.

אבנר פלור:

פה אנחנו רוצים להוסיף גם את גודל האות ב"אסור לשימוש מתחת לגיל 14" לחמישה מילימטר.

אתי בנדלר:

גודל אות לא יפחת מחמישה מילימטר, שיהיה ברור.

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי, אני מצביע. מי בעד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אושר.

גדי מינץ:

רגע, מה הסיבה שצריך לרשום את שם הספק כי מכון התקנים, יש לו את שם הספק, זה סוד מקצועי שלנו.

היו"ר אבישי ברוורמן:

כתוב "דגם יצרן" לא כתוב ספק.

גדי מינץ:

כן, היצרן. יש אלפי יצרנים בסין, אנחנו מכתתים את רגלנו עד שמוצאים יצרן נורמאלי ועכשיו, יבוא אחד - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

רגע, נבדוק. אנחנו רוצים שתהיה תחרות ושירוויחו.

אתי בנדלר:

לדעתי זה חובה לפי חוק הגנת הצרכן.

שרית זוכוביצקי-אור:

זו חובה לפי צו הגנת הצרכן - -

אתי בנדלר:

החובה הזאת קיימת גם היום.

היו"ר אבישי ברוורמן:

לא נבדיל בין אופניים למוצרי מיטה. מר מינץ ניסית...

הסעיף אושר. אני בא לסעיף 5, תחילה.

שרית זוכוביצקי-אור:

"תחילה. 5. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה)." יש תקופה לא ארוכה להיערך. אנחנו רוצים שהמצב המשפטי ייכנס לתוקף כמה שיותר מהר, התקן הישראלי הרשמי כבר בתוקף ויש היערכות. - -

אתי בנדלר:

כולל המדבקות? זה זמן סביר להדביק אותן בדרך הנדרשת על כל האופניים שבמלאי החנויות?

עוזי יצחקי:

30 יום.

אתי בנדלר:

אני רוצה להפנות את תשומת הלב. אינני יודעת בכמה חנויות מוכרים אופניים חשמליים. על כל פנים, החל במועד התחילה, דהיינו 30 יום מיום הפרסום, לא ניתן יהיה למכור את האופניים שבמלאי אם הם לא עונים לתנאים של התקנות, כולל המדבקה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

בסדר? אני מעלה להצבעה.

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

היו"ר אבישי ברוורמן:

אושר.

שרית זוכוביצקי-אור:

"הוראת שעה 6. בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה, יראו כאילו אחרי תקנה 129(ג) בא: "(ד) לא ירכב אדם שגילו עולה על ארבע עשרה שנים ואינו עולה על שש עשרה שנים על אופניים עם מנוע עזר, אלא בשביל אופניים."

מיטל להבי:

זאת אומרת, רק בתל-אביב מותר להם.

שרית זוכוביצקי-אור:

אני אסביר: הכלל הקבוע הוא שאופניים לרבות אופניים עם מנוע עזר נוסעים על הכביש ויש מגבלת גיל. בין גיל 14 לגיל 16 אסורה הרכיבה על אופניים אלא על שביל אופניים, וזה יהיה תקף לשלוש שנים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

יפה.

חגית אוריין:

- - -

שרית זוכוביצקי-אור:

לא, זה אומר שזה אסור.

היו"ר אבישי ברוורמן:

מי בעד? פדר, בבקשה.

מרדכי פדר:

הדבר הזה זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.- -

קריאות:

נכון.

מרדכי פדר:

- - ברגע שאתה נותן אופניים לילד בן 14 והוא רוצה ללכת לקניון, לבית הספר, לחברים שלו ולכל דבר אחר, הוא לא יגביל את עצמו ואף אחד לא יוכל להגביל אותו לשבילי אופניים בלבד ולכן, זה עורבא פרח. אין פה שום דבר. אני מעדיף שאדוני ישנה פה את הוראת השעה ויגביל את השימוש באופניים חשמליים לשלוש השנים הבאות לגיל 16 בלבד משום שמה שעושים פה, אדוני, זה צחוק. אדוני, מה שעושים פה זה צחוק מהציבור וזה צחוק מהמחוקק.

עוזי יצחקי:

לקבוע את זה 16, זאת תהיה בדיחה.

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי, - -

מורן צוקרמן הלפרין:

זה צריך להיות מוגבל מגיל 16 חד-משמעית.

עוזי יצחקי:

זאת תהיה בדיחה והציבור לא יוכל לעמוד בזה.

מיכל רוזין:

אלא אם כן יהיה חוק מקביל לעיריות שהן מחויבות לעשות - - - אבל עכשיו אי אפשר לעשות את זה.

אבנר פלור:

עכשיו עובדים על זה במקביל.

מיכל רוזין:

אז צריך לחכות עם הסעיף הזה. זה לא הגיוני.

מרדכי פדר:

אדוני, זה לא חוק, זה צחוק.

מיכל רוזין:

אם אין שבילים זה מייתר את כל הענין. אז אני אומרת שהם חייבים להביא חוק שיחייב איך שהוא את הרשויות המקומיות בשבילים - -

קריאה:

זה לא הם.

מיטל להבי:

את חייבת להביא תקציב כדי שאנחנו נעשה שבילים.

מיכל רוזין:

ברור. חוק יביא תקציב.

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי, אני הייתי מעדיף 16 ויש פה 14 אז אני לא יכול להצביע על זה.

זמר בלונדהיים:

אם יורשה לי, אם אנחנו שוקלים גיל 16, נצטרך לחשוב טוב על איך עושים הוראת מעבר כי יש היום אלפי כלים שאנשים רכשו בהרבה כסף בגיל 14.

קריאות:

זו סכנה, אדוני - - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי, מכיוון שמיכל מתנגדת לסעיף הזה, אני לא אצביע על הנושא הזה. כל הדברים האחרים אושרו. יש לנו עוד משהו?

אתי בנדלר:

תקבע מועד נוסף על תקנה 6.

עוזי יצחקי:

לא.

קריאות:

- - -

זמר בלונדהיים:

אני רוצה להסביר: אתם מקיימים דיון נוסף

אתי בנדלר:

אישרנו את כל התקנות למעט תקנה 6.

אבנר פלור:

אז אין לזה משמעות.

עוזי יצחקי:

חברת הכנסת רוזין, האפשרות השנייה שמגיל 14 יהיו על הכביש - - -

קריאות:

האפשרות השלישית - - -

שי סופר:

הלכנו לשם בלית ברירה.

מיטל להבי:

אני מבקשת שיקבע פה דיון שיסדיר גם את נושא האופניים הרגילים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

בסדר. רבותי, שלושה דברים: - -

מיכל רוזין:

רגע, לא. אני חושבת שההצעה הזאת צריכה להטיל הוראת שעה לשנה, את התקנות – לקבוע הוראת שעה לשנה, ונבחן אחרי שנה את הנושא הזה, - -

שי סופר:

שנה זה לא מספיק. את לא יכולה לקבל נתונים ואת לא יכולה לקבל שום אינדיקציה.

אתי בנדלר:

חברת הכנסת רוזין יכולה לקבל לגבי דבר אחד: איזה סכומים הוקצו לרשויות המקומיות כדי להביא אותם לסלול שבילי אופניים.

היו"ר אבישי ברוורמן:

יפה מאד.

מיכל רוזין:

והאם יש איזה שהוא שינוי, האם הרשויות התחילו - -

עוזי יצחקי:

אבל שנתיים. שנה זה כלום, הופ ונגמרת שנה.

מיכל רוזין:

למה? יציגו אחרי שנה איזה תכניות יש, מה מתכננים, איזה תקציבים - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי, גמרנו. אנחנו מעלים את סעיף 6 כמות שהוא - -

אתי בנדלר:

לא כמות שהוא.

היו"ר אבישי ברוורמן:

- - כמו שהוא כאן פלוס השינוי שקודם כל זו תהיה הוראת שעה עד 31.12.15, נכון?

אתי בנדלר:

כן. זאת אומרת שבמקום המלים "בתקופה של שלוש שנים מיום התחילה" יבוא "בתקופה מיום התחילה ועד ה-31.12.15, כמובן עם התאריך העברי וגומר.

היו"ר אבישי ברוורמן:

ואז אנחנו נעקוב. נראה שיש תקציבים לשבילים ודברים משתפרים, - -

אלי דלאל:

הסעיף הזה לא הגיוני, אדוני היושב ראש. הסעיף של גיל 14 הוא מקובל, הוא נכון וחשוב כי אנחנו רוצים לעודד רכיבה על אופניים. הסעיף שמדבר שזה רק בשבילי אופניים הוא לא הגיוני, למעט - -

עוזי יצחקי:

אבל זה יוריד אותם לכביש. אלי, אתה לא רוצה אותם בכביש.

מיטל להבי:

אבל אלי לא עוצם עיניים. אלי יודע שאין שבילי אופניים.

אלי דלאל:

קודם כל, אין שבילי אופניים למעט תל-אביב. אני רוצה שנבין - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

אז אם לא, אז לא ירכבו.

אלי דלאל:

מה זאת אומרת לא ירכבו?

מרדכי פדר:

אז בא נגיד גיל 16, תגיד מה שאתה רוצה.

עוזי יצחקי:

לא, זה לא מה שהוא אומר. הוא אומר 14.

אלי דלאל:

אדוני, אני רוצה להשלים את המשפט: תראו, כשאומרים אין שבילי אופניים ואנחנו רוצים לעודד את הרכיבה - מה יעשה ילד בן 14 שיסע בשביל מסוים ויגיע למצב שאין שביל. אנחנו יודעים שלמעט תל-אביב אין כמעט שבילים רציפים בכל שאר הערים. עכשיו, מה נעשה? הילד יחזור חזרה? הוא ירד לכביש? מה הוא יעשה? אם הוא ימשיך עם המדרכה זה לא בסדר, ואם הוא ירד לכביש גם זה לא בסדר. זאת אומרת, אנחנו עושים פה משהו שהציבור לא יכול לעמוד בו.

אתי בנדלר:

אז מה אתה מציע? מה הפתרון שלך?

אלי דלאל:

מה שאני מציע הוא שלנושא הזה צריך שיהיה צוות מיוחד בין משרד התחבורה לבין המרכז לשלטון מקומי כדי לדעת מה להסדיר ואיפה, בעיקר לאותם מרכזים ציבוריים, תעסוקתיים, חברתיים בשביל הבטוח שציינתי קודם, ולשם לתת תקציבים.

אתי בנדלר:

ולכן הוצע בשלב הזה לקבוע את זה כהוראת שעה, כדי לעקוב בדיוק אחר הדברים האלה.

אלי דלאל:

אז אי אפשר לומר: בואו נשים תקנה עכשיו. אני חושב שאפשר תוך חודשיים לשבת עם משרד התחבורה, יחד עם המרכז לשלטון מקומי - -

היו"ר אבישי ברוורמן:

רבותי, גם אני הייתי רוצה שהדברים האלה יקרו אחרת, ובעוד אלף תחומים לצערי או לשמחתי, אני יושב ורואה את הבעיות האלה בכל מקום. ראיתי פה התקדמות מסוימת. אני אומר: אני לוקח את הציפור הזאת ומתקדם אתה ומצד שני נפקח, נתחיל ללחוץ, נביא תקציבים כי המשיח לא יבוא ביום אחד, כולל הרצון שלך.

אתי בנדלר:

הוועדה תקבל קודם כל את המסמך מכם שעליו מדובר.

היו"ר אבישי ברוורמן:

די. ולכן, רבותי, אני מצביע על הנושא הזה.

רבותי, אנחנו מצביעים על תקנה 6 בתיקון של הוראת שעה. מי בעד?

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

התקבל פה אחד.

היו"ר אבישי ברוורמן:

התקבל פה אחד. אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד לתיקון: יש את נושא הקסדה, אני חושב שזה נושא קריטי. כיוון שחברת הכנסת יפעת קריב ואחרים הגישו הצעת חוק פרטית שקיבלה את תמיכת הממשלה וועדת השרים לחקיקה, עברה כבר טרומית וצריכה להגיע לוועדת הכלכלה -  היא מחייבת חבישת קסדה על אופניים חשמליים. הבעיה שאני רואה כרגע, האתגר, מכיוון שהמושב הזה מסתיים ב-31 ביולי, אני מבקש, ופיניתי קודם לעוזי יצחקי, שתעשו פה איזה סיבוב שזאת תהיה החלטה ממשלתית. תעבירו את זה באיזו שהיא צורה כדי שנוכל לחוקק את זה במושב הזה, עד -31 ביולי, כדי שכל אחד ישים קסדה. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:02.